
גם גאון עלול לפשֵל
(על חפירותיו של פיטרי בתל גֶ’מֶה) הארכיאולוג הבריטי ויליאם מאתיוּ פלינדֶרס פיטרי (1942-1853, Petrie, “ככה זה” 4) זכה בתואר “אבי
(על חפירותיו של פיטרי בתל גֶ’מֶה) הארכיאולוג הבריטי ויליאם מאתיוּ פלינדֶרס פיטרי (1942-1853, Petrie, “ככה זה” 4) זכה בתואר “אבי
(ילד, מה אתה יודע על האדם הקדמון?) לקראת שנת הלימודים תשל”ז (1977) פנתה אלי תהל לוי, המחנכת של כתה ו’
(חותמם של האַשּׁוּרים בחבל הבשור) ארבעה תִלִּים מִתַּמְרִים מעל מישורי חבל הבשור התחתי – הַרוֹר, שֶׂרַע, גָמָה ושָׁרוּחֵן וכל אחד
(על גילוי ה”חֲצֵרִים” בחבל הבשור התחתי) בילדותי המאושרת גרתי בחדרה; אבי היה מהנדס-מודד ובערבים, כששב מעבודתו, היה מרוקן את הכיסים
(ואצלנו גם) אין כמו סיפורי מטמונים כדי לגרות את הדמיון, בעיקר אם מטמון עתיק מתגלה לציידי-אוצרות. חוקרי העבר מכַנים כ”מטמון”
(על חפירים, סוללות ובִּיצורים מטורפים בחבל הבשור) “עב”מים נחתו בלֶוַנְטְ?!” – לוּ היתה תקשורת עולמית במאה ה-18 לפני הספירה, כותרת
(חורבות חלוצה כמוֹנוּמֶנְט לפְאֵר העבר) מספרים על יקטרינה הגדולה, הקיסרית של רוסיה הצארית, שכינסה את שָׂרֵיהָּ, התישבה בראש השולחן הארוך
(המקדש הפְּלִשְׁתִּי בנחל פטיש – עוד כמה תובנות) על הקשרים בין פלשת וחבל הבשור לפי התיאורים המקראיים והמציאות הארכיאולוגית כבר
(תל נכבד הרחוק מן העין – היחיד באזור שלא נחפר עדיין) 2.5 קילומטרים ממזרח לקיבוץ רעים, על גדתו הצפונית של
אתרי-פולחן עתיקים בחבל הבשור ארץ השאמאנים* – כך כינה את אזורנו הארכיאולוג יצחק גלעד, בהביעו את התפעלותו ממגוון אתרי