
חידושים בחקר לימס פלסתינה
זאת (2023) השנה השנייה שבה חוזרת אלינו המשלחת הארכיאולוגית מבוסטון שבארה”ב, כדי להמשיך ולחפור במה שמכונה “מצד רומי”. הוא מצוי
זאת (2023) השנה השנייה שבה חוזרת אלינו המשלחת הארכיאולוגית מבוסטון שבארה”ב, כדי להמשיך ולחפור במה שמכונה “מצד רומי”. הוא מצוי
בקרוב תחל תנועת החורף של מטיילים ב”דרך הבשור” – דרך לכל רכב לאורך קטע הנחל בין צאלים לפארק אשכול, על גדתו השמאלית
רקע: נחל בשור חוצה בדרכו מפלס מי-תהום רדוד ובו נביעות ששימשו מאז ומקדם כעורק החיים לאוכלוסיות שהתגוררו בסמוך לו. מקור-מים
זמן לא רב מסיום מלחמת העצמאות, הופיעו בחנויות לממכר עתיקות בירושלים המזרחית – שהייתה אז בשלטון ירדני – קרעי
אתר העתיקות, שהענקתי לו את השם “גבולות מזרח” והכרתיו כמעט מראשית בואי להתגורר בגבולות (וראו בפוסט “וכך הכל התחיל” ),
בצפונו של אזור הר הנגב, בערך במחצית המרחק בין בקעת באר שבע למעבר ניצנה, מצויים שרידי הישוב הנבאטי-ביזנטי שבטה.
מאמר מאת דן גזית ורם גופנא שפורסם באסופה “עתיקות” כרך 22, התשנ”ג / 1993 העוסק ביישוב פרזות מתקופת הברונזה המאוחרת
(חורבת-רפאים נידחת בצפון הר הנגב – עזר למטייל) בלב שטחי האש של צה”ל, במרחק של כ- 11 ק”מ
שנת 1977 היתה שנת הלימודים השלישית והאחרונה שלי בלימודי התואר הראשון בארכיאולוגיה ובפרהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. מאחר והייתי המבוגר בשכבה
פרסום המתאר שני חפצי מתכת מהתקופה הקדם-שושלתית במצריים מחפירת עין בשור. בשנות ה 70 ו ה 80 של המאה הקודמת