העולם התחתון של באר שבע

(ראשי-פרקים בארכיאולוגיה של העיר)

הפעם נפליג מעט מזרחה, לשולי חבל הבשור התחתי, אל עיר המחוז.  “מה קורה פה, לעזאזל” – כנוסעי האוטובוס לבאר שבע, וודאי שאלתם זאת את עצמכם לפני שנים אחדות למראה הברדק בכניסה לתחנה המרכזית. במבט שני אולי גם ראיתם את השילוט של רשות העתיקות, החופרת שם. זהו סיפור קצת ארוך וכדאי לשבת בנוחות (ואולי גם עם כוס קפה):

כידוע, מטֶבע המקום, בנגב אין יותר מדי מים ולכן ליד כל מקור קבוע של מים מתהווה מקבץ של בני-אדם, כלומר סוג של ישוב. סביבת באר שבע מיוחדת כי קיימים בה אפילו שני מקורות למים: באפיק נחל באר שבע ובסעיפיו (בעומק מטרים אחדים) ובעומק של כמה עשרות מטרים בגבעות שמסביב לנחל. בארות רדודות באפיקים פעלו כבר לפני כ-5500 שנה ובארות עמוקות נכרו בגבעות כבר לפני יותר מ-3000 שנה.

מכאן שבאר שבע החדשה נבנתה על גבי שכבות אחדות של ישובים קדומים, המשתרעים מתחת לרוב שטחי העיר. לפי החוק במדינת ישראל, אין לבנות (או לעשות כל שימוש חודר במקרקעין) על שטח החשוד במציאוּת עתיקות עד שרשות העתיקות משחררת אותו לכל פעילות. השחרור הזה כרוך בבדיקות-עומק ובחפירה ארכיאולוגית לפי הצורך.

זה מה שקרה בבאר שבע מאז התחלת הבנייה של העיר החדשה וזה מה שקרה בעקבות הצורך להרחיב את התחנה המרכזית. איני רוצה לפרט יותר מִדַּי לגבי התגליות המרתקות שנתגלו שם עד היום – חלקן משתקף מתחת לרצפת הזכוכית בכניסה לתחנה וחלקן יוצג במוזיאון העירוני החדש לארכיאולוגיה  העומד להיפתח בקרוב – אך אציין כי אזור התחנה המרכזית משופע בממצאים מרשימים ופשוט חבל שבסיום החפירות כוסו מחדש; אזכיר רק כי מתחתיהּ ומתחת למגרשי החנייה, לשוק שממול ולתחנת הרכבת נתגלו כנסיה מפוארת, רצפות-פסיפס, מתקני תעשייה חקלאית (בתי-בד, גתות), בתי מגורים, בתי קברות ומצודה מרשימה.

באופן כללי אפשר לומר כי חמש תרבויות קבורות באדמה מתחת לעיר: העמוקים ביותר הם שרידי-ישובים מלפני כ-5500 שנה (התקופה הכלקוליתית*); מעל שכבה זאת התגלתה פריסה נרחבת של מבנים מימי הבית הראשון (מהמאה ה-11 עד המאה ה-8 לפנה”ס); לתוכם “תקועה” המצודה הרומית מעל מרכז אדמיניסטרטיבי מהתקופה הפרסית. מתחת לפני השטח ממש מצוי ישוב צפוף מהמאה ה-5 ועד המאה ה-9 לספירה (התקופה הביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה). שרידי תקופות-ישוב נוספות צצות פה ושם מחוץ לאזור הבנייה של העיר החדשה וכן בתל המרשים (תל באר שבע), כ-5 ק”מ מצפון-מזרח לעיר “העתיקה” העות’מאנית (שנוסדה ב-1901 ומקורן של מרבית אבני הבנייה שלה הוא בשכבה הביזנטית של העיר). העוצמה היישובית הזאת נעוצה, כאמור לעיל, בזמינות הגדולה של המים.

בינתיים, המקום היחידי שניתן לבקר בו בצורה מסודרת ולחוות חלק מן ההיסטוריה המסובכת אך המרתקת של באר שבע הוא תל באר שבע (בכביש המוביל לעיירה הבדווית תל שבע), החפור והמשוחזר בחלקו והכולל באר אותנטית ומפעל-מים עתיק תת-קרקעי אדיר. האתר מתוחזק בידי רשות הטבע והגנים ברמה בין-לאומית ומומלץ להקדיש לו כמה שעות (הכניסה בתשלום). התל הזה היה בעיקרו מרכז שלטוני-ממלכתי יהוּדָאי מימי הבית הראשון שנבנה במקביל לבאר שבע ה”אזרחית” הנזכרת לעיל. על מציאות שני מרכזי-ישוב סמוכים בשם באר שבע נרמז במקרא, המביא שתי גרסאות למקור שמותיהם, על-שם הבאר והשבועה ועל שם שבע הכבשות; האיזכור בספר בראשית של באר שבע בתקופת האבות מחד גיסא ואי-קיומה – לאור הארכיאולוגיה -בתקופתם על-פי הכרונולוגיה המקראית מאידך גיסא, חיזקה את חוקרי המקרא בהערכתם כי “סיפורי האבות” משקפים תקופה הרבה יותר מאוחרת.

סיפור מיוחד הוא הגבעות שמצפון לעיר החדשה – רובע רמות ושלוחותיו צפונה. כאשר עלו על השטח המתכננים של רמות, לא הבחינו על פני השטח בכל מכשול לעבודתם והחלו לסמן על מפותיהם שכונות ופארקים בכל המרחבים שמסביב, עד שהארכיאולוגים עצרו את התלהבותם: התברר שכל השטח המדובר רצוף בצפיפות במכלולי-חוות חקלאיות בנות המאות השביעית-שמינית לספירה, קרי – מן הכיבוש המוסלמי ואילך (וחלקן אכן נחפר חפירה ארכיאולוגית מסודרת). בדיקת המקורות חשפה מסורת מעניינת עתיקה המספרת שהמצביא של הכוח הערבי שכבש את באר שבע בשנת 633 לספירה העניק לקציניו המצטיינים כברות-קרקע שם. האם לשפה הרוסית הנפוצה כיום ברובע רמות קדמה השפה הערבית?

דן גזית

לא להחמיץ בשום אופן: ביום 31.10.17 נחנך מוזיאון האנז”ק בצמוד לבית העלמין מהמלחמה העולמית הראשונה. פנינה נדירה! מען: אוסטרובסקי 4 (פינת הפלמ”ח). בדרך-כלל גם יש חנייה. סימנכם: סוס בכניסה…

*) שרידי התקופה הכלקוליתית בעיר ובסביבתה  כה אינטנסיביים ונרחבים עד כי תרבות מיוחדת מכוּנה על שמה – “תרבות באר שבע”.