עבר חצי-יובל ושוב מלחמה
(מה שהותירה כאן המלחמה העולמית השניה) השנה אנו מציינים מלאת מאה שנים להפיכת חבל הבשור לשדה-קרב עקוב מדם במלחמה העולמית
(מה שהותירה כאן המלחמה העולמית השניה) השנה אנו מציינים מלאת מאה שנים להפיכת חבל הבשור לשדה-קרב עקוב מדם במלחמה העולמית
(ציוני-דרך במאבק לפיתוח החקלאות בחוֹלות) במהלך ראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת, כבר הצטברו בגבול חולות חלוצה שטחי קרקע נרחבים
(הסיפור המיוחד של בית חנוּן) לפני כאלף שנה חדרה – באלימות – תרבות אירופה המערבית לארץ ישראל (וההיסטוריונים מכנים זאת
(ודווקא בשדות נירים…) בשנת 1959 התחלתי, בזמני החופשי, לסקור את האזור במטרה להבינו מבחינה ארכיאולוגית; בשלבים הראשונים עבדתי עם פרופ’
(וגם בקרקעית הזחליל אצל אמנון) לאחרונה החל אמנון גת מקיבוץ רעים לשפץ ולשחזר את אחד מצמד הזחלילים שנותר לרבוץ בשולי
(שהתחיל פה, אצלנו, את מלחמתו בשמעון בר כּוֹסְבָּה) הדרינוס, קיסר האימפריה הרומאית, פקד בחורף של שנת 132 לספירה על הלִגְיון
(הכלכלה בחבל הבשור על-פי פסיפס באר שמע) כזכור, בשנים 1990-1991 נחשפה כנסיה בתחומי מנזר ביזנטי באתר באר שמע, בלב השדות
(או: מעשה שתחילתו באבן וסופו במגדל-מים) אחד מימי חודש פברואר בשנת 1945: קבוצת חברים מקבוצת בארות יצחק (כ-4 ק”מ מצפון
(לקראת חג האביב – הרהורים בעקבות ראש השנה לאילנות) כמידי שנה, בפרוס ט”ו בשבט – אנו ממללים את חלקו הראשון
(וַּאדי מוּלֵיח = “מיטיב” או ואדי עוּסֵיפֶר = “ציפור קטנה” , הוא נחל אופקים) כקילומטר אחד מצפון למצודת אופקים (“ככה