כל הפוסטים בחפירה ארכיאולוגית

(ואצלנו גם) אין כמו סיפורי מטמונים כדי לגרות את הדמיון, בעיקר אם מטמון עתיק מתגלה לציידי-אוצרות. חוקרי העבר מכַנים כ”מטמון”

(על חפירים, סוללות ובִּיצורים מטורפים בחבל הבשור) “עב”מים נחתו בלֶוַנְטְ?!” – לוּ היתה תקשורת עולמית במאה ה-18 לפני הספירה, כותרת

(חורבות חלוצה כמוֹנוּמֶנְט לפְאֵר העבר) מספרים על יקטרינה הגדולה, הקיסרית של רוסיה הצארית, שכינסה את שָׂרֵיהָּ, התישבה בראש השולחן הארוך

(המקדש הפְּלִשְׁתִּי בנחל פטיש – עוד כמה תובנות) על הקשרים בין פלשת וחבל הבשור לפי התיאורים המקראיים והמציאות הארכיאולוגית כבר

(תל נכבד הרחוק מן העין – היחיד באזור שלא נחפר עדיין) 2.5 קילומטרים ממזרח לקיבוץ רעים, על גדתו הצפונית של

אתרי-פולחן עתיקים בחבל הבשור   ארץ השאמאנים* – כך כינה את אזורנו הארכיאולוג יצחק גלעד, בהביעו את התפעלותו ממגוון אתרי

(קבורה וקברים עתיקים בחבל הבשור) חכם אחד כבר אמר שמרגע לידתו של האדם מתחילה הספירה לאחור לרגע פטירתו. עשרות רשימות

    “לַהַט הַחַמָּה הַמִּתְהַפֶּכֶת שָׁעַט בַּמִּדְרוֹנוֹת  עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת נוֹשְׂאוֹת הַנְּבָלִים בַּסֻּלָּם הַמֻּצָּב כְּבַחֲלוֹם. שְׁבִיל שׁוֹאֲבוֹת הַמַּיִם טֻוָּח צְלִיף וְתָח

 (נא להרגע: זה אינו קטע בטחוני, אלא בארכיאולוגיה עסקינן) לאחרונה התגברה מאוד הפעילות הארכיאולוגית באזורנו; עיקרה היא “חפירות-הצלה”, עקב פגיעה

(חבל הבשור ב”רצפת מידבא” נותר שלם) הכל החל בשנת 1880, כשניצת סכסוך בין הנוצרים והמוסלמים בעיירה כָּרַךְּ שממזרח לים המלח.