כל הפוסטים בארכיאולוגיה ותנ”ך

(או: גיאורג החסיד יורד לאוסטרליה) העלבון הצורב של “חיל המשלוח המצרי” (קרי: הצבא הבריטי ונספחיו) כשנכשל בכיבושה של עזה מידי

(עם כל הכבוד לאנשי המצפים וי”א הנקודות – הקדימו אותם בהרבה…)   לאחרונה אנו נחשפים בערוצי המדע השונים שבטלויזיה לתכניות

(לא אנחנו המצאנו את הסילוֹ…) ‘ההמתנה’, ערב מלחמת ששת הימים, היתה תקופה רווּית-מתח והיו לה, כזכור, גם השלכות כלכליות. משאיות

(וגם בכלי-צור אנו לא קוטלי-קנים) לא אשכח את הצינה המקפיאה באותו שחר של פברואר  1982, היום הראשון בחפירת אתר בן

במהלך המאה ה-19 “גילו” האירופים את הנגב ואחדים מחוקרי המזרח עברו דרכו, מובלים בידי מורי-דרך בדווים. אותם מדריכים הקפידו לנוע

(אנו ומצרים הרבה לפני גדר ההפרדה)   ‘דרי החולות’ – כינוי קולע שהעניקו המִצרים הקדמונים לתושבי דרום חבל הבשור, שכניהם

(איך הלכו אצלנו ולאן?) באיזורים “נורמליים” ניתן לאתֵּר דרכים עתיקות בקלות יחסית – הטופוגרפיה מכתיבה את התוואים: במדרונות הם מתפתלים

(מנפלאות פסיפסי באר שמע)   בחפירת-הצלה בשנים 91-1990 נחשף, בעזרת מתנדבים מחו”ל ומהאזור, חלק גדול מכנסיה מפוארת בשולי חורבת באר

ׁׁ                (והמדבר ממשיך לחבר אגדות) הומרוס העיוור שורר על אודות הלנה היפה; המחזאי כריסטופר מארלו כינה אותה  “הפנים שהשיקו אלף

(שֵׁמְפָּעַל נכנס להיסטוריה) זמן רב ייחל האכר מהכפר הקטן שעל גדת הנחל לרגע הזה: סוף-סוף עלה בידו לשלם את חובו