
ד ר ך א ר ץ
(איך הלכו אצלנו ולאן?) באיזורים “נורמליים” ניתן לאתֵּר דרכים עתיקות בקלות יחסית – הטופוגרפיה מכתיבה את התוואים: במדרונות הם מתפתלים
(איך הלכו אצלנו ולאן?) באיזורים “נורמליים” ניתן לאתֵּר דרכים עתיקות בקלות יחסית – הטופוגרפיה מכתיבה את התוואים: במדרונות הם מתפתלים
(או: על אידיאולוגיה והיסטוריה בשמותיהם של מקומותינו) כידוע, לישובים אחדים במחוזותינו הוענקו
(מבנה האבן הממשלתי הראשון בחבל הבשור) מקור חשוב, ולעתים בלעדי, לתולדות חבל הבשור בשלהי התקופה העות’מאנית הוא עארף אל-עארף;
(לזכרהּ של באר אסנת ז”ל) נחל באר שבע מנקז את בקעת באר שבע-ערד, בין חברון לירוחם, ומתמזג לתוך נחל
(פעם ראינו פטה מורגנה* במישורים שמדרום לאורים) מרדכי ספיר, נאמן הארכיון של אורים, העביר אלי שני שירים של חיים
(במלאת חצי-יובל להזרמת השפכים התעשייתיים מרמת חובב לנחל בשור) בחודש ינואר 2007 פורסם סיכום ממצאי הניטור של הנחל בשנת 2006.
(לרוב שררה ריקנות מישובי-קבע בחבל הבשור, עם יוצאים מהכלל!) חבל הבשור התחתי מפורסם בפוטנציאל המרעה הטבעי שלו. במהלך המאה
( “תרבות” זה לא רק ‘תודה-סליחה-בבקשה’) כבר מראשיתו של המחקר הארכיאולוגי, הבחינו החוקרים כי באלף החמישי לפני הספירה
עיקולים תמוהים בכבישי האיזור מעלים באוב סיפורי-דרך בשנת 1995 פרסמנו, רנה הברון מבארי ואני, רשימה ב”ארץ וטבע” (מס’ 40)
(המדען אהרון אהרונסון זיהה כבר לפני כ-100 שנה את הפוטנציאל שלנו) אהרון אהרונסון (1919-1876, להלן א”א) היה מדינאי ציוני, מחלוצי