כל הפוסטים בארכיאולוגיה ותנ”ך

(ערוצון מדהים שמסתתר לו בקרבת הכביש וכובש את לב כל אורחיו) נחל בשור, שמקורו בערוצי צפון הר הנגב, גולש ליד

            (באמת, למה להביך את הארכיאולוגים בהקמת צמד ערים סמוכות ?) בשטפו התיכון של נחל גרר, על גדתו הימנית, מצויים

(ולא תאמינו מה תכננו לנו פה לא מזמן…) שנת 1961; שלהי קיץ; ארבעה צעירים מיוזעים משוטטים במרחבים שבין חורבות שֻעוּת

(האם הארכיאולוגיה של חבל הבשור מעורבת בויכוח על ראשית האומה?) בראשית שנות ה-80 של המאה הכ’ נפל דבר בקהילת הארכיאולוגים

  ראשיתו של הסיפור לוט בערפל: בני ישראל עדיין התמחו בליבון לבנים בארץ גושן ועל השליטה בלבנט התכתשו שתי אימפריות

(פסיפס בית הכנסת העתיק במעון – תמונת מצב)   עד שתצא לאור הרשימה הזאת – כולנו מקווים שרצפת בית הכנסת

(ועוד על בארות עתיקות באזורנו) מים. זה כל הסיפור. בכל אתר – עתיק וחדש – יש לחפש את הקשר למקור

כשאלכסנדר הגדול הגיע לגורדיון בירת פריגיה, הראו לו קשר בחבל של יצול-עגלה שאיש לא הצליח להתיר. “מה הבעיה ?” אמר

(לתולדות חורבת גררית) לפני כ-145 שנה, ציין החוקר ויקטור גֶרֶן  ביומנו:  “בשבע בבוקר בקרנו בחירבת אֻם אלג’ראר, בה שרידי חורבות,

(וגם קצת על ארכיאולוגיה, חוק ופתרונות אפשריים) בשנים שכיהנתי כארכיאולוג מחוז מערב הנגב מטעם רשות העתיקות, ניהלתי דיאלוגים רבים עם