כל הפוסטים בארכיאולוגיה ותנ”ך

(חותמם של האַשּׁוּרים בחבל הבשור) ארבעה תִלִּים מִתַּמְרִים מעל מישורי חבל הבשור התחתי – הַרוֹר, שֶׂרַע, גָמָה ושָׁרוּחֵן וכל אחד

(על גילוי ה”חֲצֵרִים” בחבל הבשור התחתי) בילדותי המאושרת גרתי בחדרה; אבי היה מהנדס-מודד ובערבים, כששב מעבודתו, היה מרוקן את הכיסים

(ואצלנו גם) אין כמו סיפורי מטמונים כדי לגרות את הדמיון, בעיקר אם מטמון עתיק מתגלה לציידי-אוצרות. חוקרי העבר מכַנים כ”מטמון”

(נגיעות של נַבָּאטים בחבל הבשור) לאחרונה שָׁבְתי להרהר בחלקם של הנבאטים במארג האוכלוסיה הקדומה של חבל הבשור התחתי, בעקבות עלייה

(על חפירים, סוללות ובִּיצורים מטורפים בחבל הבשור) “עב”מים נחתו בלֶוַנְטְ?!” – לוּ היתה תקשורת עולמית במאה ה-18 לפני הספירה, כותרת

(מפעלי-מים עתיקים בנחל בשור) כולנו בָּהִינו בתדהמה בעוצמתהּ האדירה של זרימת המים בעת שטפונות החורף בנחל בשור תוך מלמול: “חבל

(חורבות חלוצה כמוֹנוּמֶנְט לפְאֵר העבר) מספרים על יקטרינה הגדולה, הקיסרית של רוסיה הצארית, שכינסה את שָׂרֵיהָּ, התישבה בראש השולחן הארוך

(האם “נחל מצרים” המקראי זרם במועצה האזורית אשכול?) בשנת 1978 פרסם פרופ’ נדב נאמן מאמר מהפכני בגיאוגרפיה ההיסטורית של חבל

(על החֲרָדות של המושל בשָׁרוּחֵן מטעם פָּרְעה סֶתִּי I, 1291-1309 לפנה”ס) במשך רוב המחצית השניה של האלף השני לפנה”ס, כנען

(השורש ש-מ-ע בעֲבָרוֹ של חבל הבשור) כבר הדגשנו בעבר (“ככה זה” 15) את הנטייה ההיסטורית של האימפריה המצרית העתיקה לספח