
הפצצה ממשיכה לתקתק
(במלאת חצי-יובל להזרמת השפכים התעשייתיים מרמת חובב לנחל בשור) בחודש ינואר 2007 פורסם סיכום ממצאי הניטור של הנחל בשנת 2006.
(במלאת חצי-יובל להזרמת השפכים התעשייתיים מרמת חובב לנחל בשור) בחודש ינואר 2007 פורסם סיכום ממצאי הניטור של הנחל בשנת 2006.
(הרהורים על טבע ושמורת הבשור) מצויות בידינו שתי סדרות של תצלומים “עתיקים” מנופי נחל בשור. האחת – מימי המלחמה העולמית
(עצים קדושים במרחב שלנו) העץ המפורסם ביותר במסורת של צפון הנגב הוא האשל שנטע אברהם אבינו בבאר שבע, אבל הוא
מנהג האפיקומן בסדר הפסח הוא בן אלפי שנים ומקורו בתרבות מצרים העתיקה – כמו הרבה מנהגים אחרים שהקדמונים ההם
(איך הלכו אצלנו ולאן?) באיזורים “נורמליים” ניתן לאתֵּר דרכים עתיקות בקלות יחסית – הטופוגרפיה מכתיבה את התוואים: במדרונות הם מתפתלים
(שמות בעלי משמעות שלילית שהיו נפוצים בעבר בחבל הבשור) אוֹנוֹמַסְטיקה – כך מכוּנה מחקר מקורם של שמות פרטיים ושמות
(אבל אצלנו זה פחות או יותר ברור) כיצד מזהים רוח שנשבה לפני 14 אלף שנה ? קשה, אבל אפשרי. ניתן
(וגם בכך אנחנו הראשונים!) מה המשותף לארבעת האישים: ביאליק, ויצמן, ברלב והרצוג ? – נכון, שמם הפרטי הוא “חיים”. מקובל
(מִתְקֶפֶת הארבה בשנת 1960 – עדות אישית) בערב סגרירי של שלהי חודש מרץ, בהמולת ארוחת הערב, נכנס אדם לא-מוּכר לצריף
(אנטיליה – ביוונית קדומה: אַנְטְלִיוֹן=דלי; הגיע לעברית דרך הארמית). לבאר שלושה חלקים: א. שרשרת אין-סופית של כלי-קיבול שתחתיתה טבולה במי