כל הפוסטים בכללי

(ציוני-דרך במאבק לפיתוח החקלאות בחוֹלות) במהלך ראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת, כבר הצטברו בגבול חולות חלוצה שטחי קרקע נרחבים

(עלינו ועל סביבתנו – פרק ב’) יש להניח שראיתם (במציאות או בתמונה) את המבנים המיוחדים מבוץ הנפוצים בצפון אפריקה; ידועים

(עלינו ועל סביבתנו – פרק א’) במרחב שבין מכרות הגופרית לבין אנדרטת האנז”ק ניתן לפגוש – בימות הקיץ, כמובן –

(מפי יוסף אשד, ממייסדי גבולות [1943], בן 97)   התאריך 12.5.43 הוא יום היסטורי בתולדות חבל הבשור: ביום זה, לפני

(חבל הבשור כרקע גיאוגרפי לפרקים כה-כו בספר בראשית) כאשר המחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל היה עדיין בחיתוליו, הגיעו לכאן ארכיאולוגים

                         (ולא תאמינו מה עשו שם)         נא הכירו: נחל שְמַרְיָה (ואדי אבו-סמרה, “אבי השזופה” או “אבי הפטפטנית”); נחל

(משׂוּכות הצבר כסַמָּן תרבותי) כפי שנכתב במדור זה בעבר, במהלך השליש השלישי של המאה ה-19 כָּפה הממשל העות’מאני רפורמה אגררית

(מפעלות השלטון העות’מאני בצפון הנגב) כ-350 שנות ריבונות עות’מאנית בצפון הנגב חלפו ללא נוכחות שלטונית עד שבימי הסֻלטאן מחמוד השני