
הנדסת המישור – האם בתוואי דרך הבשור עבר נתיב סחר מדברי?
פורסם לראשונה ב”ארץ וטבע” גיליון 71, 2001, ע’ 66-65.
פורסם לראשונה ב”ארץ וטבע” גיליון 71, 2001, ע’ 66-65.
מצפה גבולות השנים 1930-1936 היו שנות השיא ברכישת קרקעות בצפון הנגב מהבדווים, הן על-ידי מוסדות והן על-ידי בודדים. עם
בקרוב תחל תנועת החורף של מטיילים ב”דרך הבשור” – דרך לכל רכב לאורך קטע הנחל בין צאלים לפארק אשכול, על גדתו השמאלית
לאור שנים רבות של שוטטות באזור, התגבשה אצלי תמונה מעניינת של מקבץ מערכות יישוביות צפופות בתקופה הביזנטית (המאות הרביעית עד
בשנת 1957, היאחזות הנח”ל ניר עוז – שבתחומי המועצה האזורית אשכול – הפכה סופית לקיבוץ; עקב כך, הוחל בסלילת
עמוד השער של עבודת המאסטר של דן גזית, מפת האתרים ( האתרים ללא מיספור התגלו לאחר הדפסת העבודה), ופרק הסיכום.
רקע: נחל בשור חוצה בדרכו מפלס מי-תהום רדוד ובו נביעות ששימשו מאז ומקדם כעורק החיים לאוכלוסיות שהתגוררו בסמוך לו. מקור-מים
לצערי , מכל המסלולים שהצעתי להלן, רק הטיול לחורבות חלוצה בוצע; לדעתי – בהצלחה גדולה (*). הנהלת נווה אשכול –
זמן לא רב מסיום מלחמת העצמאות, הופיעו בחנויות לממכר עתיקות בירושלים המזרחית – שהייתה אז בשלטון ירדני – קרעי
1. נקודת המוצא למסלול האנז”ק – ברגל – שעה וחצי (על כביש 232). 2. רצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק