כל הפוסטים בשמות עתיקים

(המקדש הפְּלִשְׁתִּי בנחל פטיש – עוד כמה תובנות) על הקשרים בין פלשת וחבל הבשור לפי התיאורים המקראיים והמציאות הארכיאולוגית כבר

אז היכן באמת שָכנה גרר ?   “גרר” – בין אם היה זה ישוב, חבל-ארץ או נחל – הוא שֵם

(אותיות, מלים וטכסטים עתיקים במרחבי חבל הבשור) יש ולארכיאולוגים נדבקת תדמית של “ציידי אוצרות” בגלל מעללי אחדים מהם במאה ה-19

(חבל הבשור ב”רצפת מידבא” נותר שלם) הכל החל בשנת 1880, כשניצת סכסוך בין הנוצרים והמוסלמים בעיירה כָּרַךְּ שממזרח לים המלח.

(איך הלכו אצלנו ולאן?) באיזורים “נורמליים” ניתן לאתֵּר דרכים עתיקות בקלות יחסית – הטופוגרפיה מכתיבה את התוואים: במדרונות הם מתפתלים

               (או: על אידיאולוגיה והיסטוריה בשמותיהם של מקומותינו)       כידוע, לישובים אחדים במחוזותינו הוענקו

(פסיפס בית הכנסת העתיק במעון – תמונת מצב)   עד שתצא לאור הרשימה הזאת – כולנו מקווים שרצפת בית הכנסת

(וזה מאוד מסובך לשדך שמות מהמקרא לגיאוגרפיה שלנו) בצפונו של חבל הבשור התחתי עובר, ממזרח למערב, נחל גרר (ואדי א-שריעה

(שמות בעלי משמעות שלילית שהיו נפוצים בעבר בחבל הבשור)   אוֹנוֹמַסְטיקה – כך מכוּנה מחקר מקורם של שמות פרטיים ושמות

(שֵׁמְפָּעַל נכנס להיסטוריה) זמן רב ייחל האכר מהכפר הקטן שעל גדת הנחל לרגע הזה: סוף-סוף עלה בידו לשלם את חובו