כל הפוסטים בשמות עתיקים

                    (ערבים בחבל הבשור)      בעבר הדגשנו פעמים אחדות את אופיו הפיזי הייחודי של חבל הבשור, המהווה כר-מרעה נוח הן

אין אנו יודעים מה היה שמו האמיתי, המקורי, של מי שאוּמץ בילדותו על-ידי בת-פרעה. בעשרת הפסוקים הראשונים של ספר “שמות”

(אכן, קשה להגדיר חבל-ארץ בשמו…) תחום המועצה שלנו וסביבתו הקרובה מהווה, מבחינה גיאוגרפית, אזור מעבר: מעבר מעמק החוף לשפלה, מעבר

יום אחד, מַכָּר ותיק מהסביבה הביא לי אוסף מסודר וקפדני של מאות מטבעות עתיקים שליקט במו-ידיו באתרים עתיקים שבסביבת מגוריו.

(מה ניתן ללמוד עלינו ממפה ישנה) בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת, חברו יחדיו שלושה מדענים שעתידים היו להיות ענקי-רוח

(העוים בתולדות חבל הבשור התחתי) ספר דברים, החמישי בספרי התורה, הִנּוֹ מונולוג ארוך של משה (מלבד חלקים משלושת פרקיו האחרונים)

(חבל הבשור כרקע גיאוגרפי לפרקים כה-כו בספר בראשית) כאשר המחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל היה עדיין בחיתוליו, הגיעו לכאן ארכיאולוגים

(לתולדות גבול השיפוט בין עזה ובאר שבע) ב“ככה זה” 90 נמתחו קווי-גבול אחדים שעברו כאן במהלך הדורות; ברשימה זאת מוצג

(האם “נחל מצרים” המקראי זרם במועצה האזורית אשכול?) בשנת 1978 פרסם פרופ’ נדב נאמן מאמר מהפכני בגיאוגרפיה ההיסטורית של חבל

(השורש ש-מ-ע בעֲבָרוֹ של חבל הבשור) כבר הדגשנו בעבר (“ככה זה” 15) את הנטייה ההיסטורית של האימפריה המצרית העתיקה לספח