כל הפוסטים בחבל הבשור

(על גילוי ה”חֲצֵרִים” בחבל הבשור התחתי) בילדותי המאושרת גרתי בחדרה; אבי היה מהנדס-מודד ובערבים, כששב מעבודתו, היה מרוקן את הכיסים

(נגיעות של נַבָּאטים בחבל הבשור) לאחרונה שָׁבְתי להרהר בחלקם של הנבאטים במארג האוכלוסיה הקדומה של חבל הבשור התחתי, בעקבות עלייה

(לתולדות גבול השיפוט בין עזה ובאר שבע) ב“ככה זה” 90 נמתחו קווי-גבול אחדים שעברו כאן במהלך הדורות; ברשימה זאת מוצג

(חורבות חלוצה כמוֹנוּמֶנְט לפְאֵר העבר) מספרים על יקטרינה הגדולה, הקיסרית של רוסיה הצארית, שכינסה את שָׂרֵיהָּ, התישבה בראש השולחן הארוך

(לידתו של גבולנו הצפון-מערבי) במפת חלוקת ארץ ישראל שהתקבלה באומות המאוחדות ביום 29 בנובמבר 1947, נכלל רוב הנגב בתחומי המדינה

(המקדש הפְּלִשְׁתִּי בנחל פטיש – עוד כמה תובנות) על הקשרים בין פלשת וחבל הבשור לפי התיאורים המקראיים והמציאות הארכיאולוגית כבר

(שינויים בעולם החי בסביבת קיבוץ גבולות בעקבות האדם*) נפתח בציטוט: “הדימוי הרומנטי המנגיד בין האדם המתועש המודרני ש”הורס את הטבע”

(שלושה וחצי סיפורי-מקום שכמעט גרמו למשברים בין-לאומיים) כשמלאו לי שבע שנים, רוקנתי את קופת החיסכון שלי (שנתמלאה מעודפי-פֶּרֶט משליחויות למכולת)

  (השפעות הטופוגרפיה של חבל הבשור התחתי על העימות בין הבריטים והעות’מאנים במלחמה העולמית הראשונה, אפריל-אוקטובר 1917).   ניתוח של

(אלא אחד ממגדירי אופיו של אזורנו) בימינו המושג “גבול”, במשמעותו כסייג בין מדינות, הוא ברור למדי: או שהוא טבעי (ים,