
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן עַוִּים? שֶׁעִוּוּ אֶת מְקוֹמָן (חולין ס’)
(העוים בתולדות חבל הבשור התחתי) ספר דברים, החמישי בספרי התורה, הִנּוֹ מונולוג ארוך של משה (מלבד חלקים משלושת פרקיו האחרונים)
(העוים בתולדות חבל הבשור התחתי) ספר דברים, החמישי בספרי התורה, הִנּוֹ מונולוג ארוך של משה (מלבד חלקים משלושת פרקיו האחרונים)
(חותמם של האַשּׁוּרים בחבל הבשור) ארבעה תִלִּים מִתַּמְרִים מעל מישורי חבל הבשור התחתי – הַרוֹר, שֶׂרַע, גָמָה ושָׁרוּחֵן וכל אחד
(על גילוי ה”חֲצֵרִים” בחבל הבשור התחתי) בילדותי המאושרת גרתי בחדרה; אבי היה מהנדס-מודד ובערבים, כששב מעבודתו, היה מרוקן את הכיסים
(נגיעות של נַבָּאטים בחבל הבשור) לאחרונה שָׁבְתי להרהר בחלקם של הנבאטים במארג האוכלוסיה הקדומה של חבל הבשור התחתי, בעקבות עלייה
(לתולדות גבול השיפוט בין עזה ובאר שבע) ב“ככה זה” 90 נמתחו קווי-גבול אחדים שעברו כאן במהלך הדורות; ברשימה זאת מוצג
(חורבות חלוצה כמוֹנוּמֶנְט לפְאֵר העבר) מספרים על יקטרינה הגדולה, הקיסרית של רוסיה הצארית, שכינסה את שָׂרֵיהָּ, התישבה בראש השולחן הארוך
(לידתו של גבולנו הצפון-מערבי) במפת חלוקת ארץ ישראל שהתקבלה באומות המאוחדות ביום 29 בנובמבר 1947, נכלל רוב הנגב בתחומי המדינה
(המקדש הפְּלִשְׁתִּי בנחל פטיש – עוד כמה תובנות) על הקשרים בין פלשת וחבל הבשור לפי התיאורים המקראיים והמציאות הארכיאולוגית כבר
(שינויים בעולם החי בסביבת קיבוץ גבולות בעקבות האדם*) נפתח בציטוט: “הדימוי הרומנטי המנגיד בין האדם המתועש המודרני ש”הורס את הטבע”