כל הפוסטים בחבל הבשור

המאורע שידובר בו כאן ארע באביב של שנת 2000. בעת ההיא עסקתי בכמה עניינים וביניהם ב”עבודת-חוץ” אצל רשות העתיקות כקבלן

  בשנת 2001 סיים המחבר סקר ארכיאולוגי מדוקדק, במסגרת  “סקר ישראל” של רשות העתיקות, בחולות חלוצה (“מפת צאלים 129”). מטעמים

היה זה בטרם שחר, בראשית השבוע הרביעי של חודש פברואר 1960, עשרה ימים לפני הולדת בִּתֵּנוּ ורד. ניצה מטלטלת אותי

(אכן, קשה להגדיר חבל-ארץ בשמו…) תחום המועצה שלנו וסביבתו הקרובה מהווה, מבחינה גיאוגרפית, אזור מעבר: מעבר מעמק החוף לשפלה, מעבר

ביום ששי האחרון, כדרכי, הובלתי טיול ג’יפים באיזור; באחת העצירות להסברים אי-שם בלב המרחבים שבין צאלים לאופקים, בעוד המטיילים יוצאים

               (מעלילות “הגשר האירי” ליד תל גמה – מבט אישי)       באמצע המאה הקודמת היו לקיבוץ גבולות שטחי-פלחה נרחבים  מערבית

יום אחד, מַכָּר ותיק מהסביבה הביא לי אוסף מסודר וקפדני של מאות מטבעות עתיקים שליקט במו-ידיו באתרים עתיקים שבסביבת מגוריו.

הקדמה מטרת המאמר היא לזרוע אור על פן ייחודי בתולדות חידוש יישוב הקבע בצפון הנגב בשלהי התקופה העות’מאנית, והוא –

קברי שיח’ – וּלי – חאג’ – נבּי ועצים מקודשים אסלאמיים שנוסדו בשלהי התקופה העות’מאנית ובתקופת המנדט והתמסדו בחבל הבשור הרשימה

(סיפור הצלת באר-אנטיליה מהרס – סיכום ביניים) על גדתו השמאלית של נחל בשור, דרומית לקיבוץ רעים, שכן בעבר כפר קטן