עבר חצי-יובל ושוב מלחמה
(מה שהותירה כאן המלחמה העולמית השניה) השנה אנו מציינים מלאת מאה שנים להפיכת חבל הבשור לשדה-קרב עקוב מדם במלחמה העולמית
(מה שהותירה כאן המלחמה העולמית השניה) השנה אנו מציינים מלאת מאה שנים להפיכת חבל הבשור לשדה-קרב עקוב מדם במלחמה העולמית
(ציוני-דרך במאבק לפיתוח החקלאות בחוֹלות) במהלך ראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת, כבר הצטברו בגבול חולות חלוצה שטחי קרקע נרחבים
(ודווקא בשדות נירים…) בשנת 1959 התחלתי, בזמני החופשי, לסקור את האזור במטרה להבינו מבחינה ארכיאולוגית; בשלבים הראשונים עבדתי עם פרופ’
(הכלכלה בחבל הבשור על-פי פסיפס באר שמע) כזכור, בשנים 1990-1991 נחשפה כנסיה בתחומי מנזר ביזנטי באתר באר שמע, בלב השדות
(או: מעשה שתחילתו באבן וסופו במגדל-מים) אחד מימי חודש פברואר בשנת 1945: קבוצת חברים מקבוצת בארות יצחק (כ-4 ק”מ מצפון
(לקראת חג האביב – הרהורים בעקבות ראש השנה לאילנות) כמידי שנה, בפרוס ט”ו בשבט – אנו ממללים את חלקו הראשון
(וַּאדי מוּלֵיח = “מיטיב” או ואדי עוּסֵיפֶר = “ציפור קטנה” , הוא נחל אופקים) כקילומטר אחד מצפון למצודת אופקים (“ככה
(מה ניתן ללמוד עלינו ממפה ישנה) בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת, חברו יחדיו שלושה מדענים שעתידים היו להיות ענקי-רוח
(עלינו ועל סביבתנו – פרק ב’) יש להניח שראיתם (במציאות או בתמונה) את המבנים המיוחדים מבוץ הנפוצים בצפון אפריקה; ידועים
(עלינו ועל סביבתנו – פרק א’) במרחב שבין מכרות הגופרית לבין אנדרטת האנז”ק ניתן לפגוש – בימות הקיץ, כמובן –