כל הפוסטים בגאוגרפיה

(ערוצון מדהים שמסתתר לו בקרבת הכביש וכובש את לב כל אורחיו) נחל בשור, שמקורו בערוצי צפון הר הנגב, גולש ליד

            (באמת, למה להביך את הארכיאולוגים בהקמת צמד ערים סמוכות ?) בשטפו התיכון של נחל גרר, על גדתו הימנית, מצויים

(מסע אל לב המעמקים שתחילתו לפני 15 מליון שנה ואחריתו מי ישורנו) כמעט כולנו נתקלנו, בהזדמנויות שונות, ב”נזיפה” מאורחינו באיזור

(גשם: זה כל הסיפור) כבר בסוף המאה ה-19 החלו בעיר עזה למדוד – לא בסדירות – את כמויות הגשם, אך

(מידה טובה היא לא רק תכונת-אופי) כידוע, השלטון נשען על אדני המִסים. המס הקל ביותר להטלה הוא מס על קרקע,

(נחל בשור ממש לא השתגע: לכל עיקול – קיימת סיבה טובה!) מאות פעמים ניצבתי עם מטיילים על גדת נחל בשור

(מסתבר שלביורוקרטיה יש גם צדדים חיוביים) יש להניח כי בשארית ימיו הצטער הנרי פורד, “אבי המכונית העממית”, על כי המלחמה

(ותודו שלא ידעתם) אזורנו חצוי באלכסון ב”דרך 25″, ובלשון בני-אדם: כביש באר שבע – עזה. לכאורה זהו כביש שרות ללא

(לתולדות “דרך הלימס”) בעבר הרחוק –  רוב האוכלוסיה עסק בייצור מזון, קרי בחקלאות (“המקצוע העתיק בעולם” ?!..). אי לכך, לגבולה

(איך הלכו אצלנו ולאן?) באיזורים “נורמליים” ניתן לאתֵּר דרכים עתיקות בקלות יחסית – הטופוגרפיה מכתיבה את התוואים: במדרונות הם מתפתלים