כל הפוסטים בגאוגרפיה

(לידתו של גבולנו הצפון-מערבי) במפת חלוקת ארץ ישראל שהתקבלה באומות המאוחדות ביום 29 בנובמבר 1947, נכלל רוב הנגב בתחומי המדינה

(מה שאפשר להפיק מאבן אחת) בשעת צהריים לוהטת, בקיץ 2008, ניצבו ארבע דמויות (“כנופיית הארבעה”) סמוך למושב מסלול ליד אבן

  (השפעות הטופוגרפיה של חבל הבשור התחתי על העימות בין הבריטים והעות’מאנים במלחמה העולמית הראשונה, אפריל-אוקטובר 1917).   ניתוח של

(עצירת-גשמים כמעצבת תהליכים היסטוריים) קיימות הערכות – בחלקן מהימנות על-אף אי-רציפות בנתונים – לגבי כמויות המשקעים במרחבי צפון הנגב כבר

                         (ולא תאמינו מה עשו שם)         נא הכירו: נחל שְמַרְיָה (ואדי אבו-סמרה, “אבי השזופה” או “אבי הפטפטנית”); נחל

(לתולדות מיפויו של חבל הבשור) – אכן, יפה כוכבך! – אמר הנסיך הקטן – היש בו אוֹקְיָנוֹסִים? – אינני יודע

(כל עוד מרוצו התיכון של נחל פטיש לא נפגם) חנוכת קו הרכבת באר שבע-אופקים מתוכננת (לאחר דחיות רבות) לשנת 2015;

(איך הלכו אצלנו ולאן?) באיזורים “נורמליים” ניתן לאתֵּר דרכים עתיקות בקלות יחסית – הטופוגרפיה מכתיבה את התוואים: במדרונות הם מתפתלים

      (לזכרהּ של באר אסנת ז”ל) נחל באר שבע מנקז את בקעת באר שבע-ערד, בין חברון לירוחם, ומתמזג לתוך נחל

       חולות חלוצה כהַבִּיטַט (תחום-מחייה) משגשג על-אף תדמיתם – בעקבות סקר מפת צאלים.        סליחה שאני שוב גורר אתכם לחולות