כל הפוסטים בבדואים

(קברים איסלאמיים קדושים [*] בחבל הבשור) קברו של “קדוש” מוסלמי (כמו עמיתיו בני דתות אחרות) ממלא תפקיד חשוב במערכת החברתית,

(בדווי = אוהל? –  בחבל הבשור לא בדיוק) אנו נוטים, ובצדק, לייחס לאוכלוסיה נוודית מגורים ניידים, קרי – אוהל, אך

    (מבנה האבן הממשלתי הראשון בחבל הבשור) מקור חשוב, ולעתים בלעדי, לתולדות חבל הבשור בשלהי התקופה העות’מאנית הוא עארף אל-עארף;

      (לזכרהּ של באר אסנת ז”ל) נחל באר שבע מנקז את בקעת באר שבע-ערד, בין חברון לירוחם, ומתמזג לתוך נחל

(לרוב שררה ריקנות מישובי-קבע בחבל הבשור, עם יוצאים מהכלל!)   חבל הבשור התחתי מפורסם בפוטנציאל המרעה הטבעי שלו. במהלך המאה

משפחת יוסף יאיר נמנתה על מחדשי הישוב היהודי בעיר עזה בשנות ה-80 של המאה הי”ט. מוצאה של המשפחה היה ממצרים,

במהלך המאה ה-19 “גילו” האירופים את הנגב ואחדים מחוקרי המזרח עברו דרכו, מובלים בידי מורי-דרך בדווים. אותם מדריכים הקפידו לנוע

(לתולדות “דרך הלימס”) בעבר הרחוק –  רוב האוכלוסיה עסק בייצור מזון, קרי בחקלאות (“המקצוע העתיק בעולם” ?!..). אי לכך, לגבולה

(אנטיליה – ביוונית קדומה: אַנְטְלִיוֹן=דלי; הגיע לעברית דרך הארמית).  לבאר שלושה חלקים: א. שרשרת אין-סופית של כלי-קיבול שתחתיתה טבולה במי