כל הפוסטים בבדואים

(ודווקא בשדות נירים…) בשנת 1959 התחלתי, בזמני החופשי, לסקור את האזור במטרה להבינו מבחינה ארכיאולוגית; בשלבים הראשונים עבדתי עם פרופ’

(נוהגי קבורה של בדווים לילדיהם בחבל הבשור) “הבדווים מאמינים כי ראוי לקבור ילדים (עד גיל שבע) בקרבת מקום קדוש, שכן

(השורש ש-מ-ע בעֲבָרוֹ של חבל הבשור) כבר הדגשנו בעבר (“ככה זה” 15) את הנטייה ההיסטורית של האימפריה המצרית העתיקה לספח

(מה שאפשר להפיק מאבן אחת) בשעת צהריים לוהטת, בקיץ 2008, ניצבו ארבע דמויות (“כנופיית הארבעה”) סמוך למושב מסלול ליד אבן

(תותבי* העופרת בבנייה המונומנטאלית הקלאסית) קשה להתעלם מהנוכחות הבולטת של גלילי אבן-גיר גדולים, דמויי-תוף, בכל אוספי העתיקות של הישובים בחבל

(עצירת-גשמים כמעצבת תהליכים היסטוריים) קיימות הערכות – בחלקן מהימנות על-אף אי-רציפות בנתונים – לגבי כמויות המשקעים במרחבי צפון הנגב כבר

(גירוש הבדוים מחבל הבשור לאחר מלחמת העצמאות) מחובתי להקדים ולומר כי התלבטתי ארוכות האם להעלות את הנושא הטעון הזה. הכריע

החקלאות הבדווית בחבל הבשור ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל הותירה לאזורנו ירושה יקרת-ערך: סידרת תצלומי-אויר משנת 1945 של כל צפון

פֶּסֶל-שַׁיִשׁ מחורבות העיר העתיקה חלוצה בימי כהונתי כארכיאולוג מחוז מערב הנגב ברשות העתיקות – זכיתי בטריטוריה נרחבת אך ללא סיוע

(אורווה תת-קרקעית עתיקה בתחומי בִּיר הַדַאג’) הכל החל כאשר בעיצומהּ של מלחמת המפרץ הראשונה (1991 – יריעות-פלסטיק נגד טילים –