כל הפוסטים בדן

ביום ששי האחרון, כדרכי, הובלתי טיול ג’יפים באיזור; באחת העצירות להסברים אי-שם בלב המרחבים שבין צאלים לאופקים, בעוד המטיילים יוצאים

               (מעלילות “הגשר האירי” ליד תל גמה – מבט אישי)       באמצע המאה הקודמת היו לקיבוץ גבולות שטחי-פלחה נרחבים  מערבית

יום אחד, מַכָּר ותיק מהסביבה הביא לי אוסף מסודר וקפדני של מאות מטבעות עתיקים שליקט במו-ידיו באתרים עתיקים שבסביבת מגוריו.

(וגם בקרקעית הזחליל אצל אמנון) לאחרונה החל אמנון גת מקיבוץ רעים לשפץ ולשחזר את אחד מצמד הזחלילים שנותר לרבוץ בשולי

(לקראת חג האביב – הרהורים בעקבות ראש השנה לאילנות) כמידי שנה, בפרוס ט”ו בשבט – אנו ממללים את חלקו הראשון

(סיפורו של גדוד מילואים בתוך קיבוץ)   גילוי מקרי של אמצעִי-לחימה בחורשה ליד מרפאת צוחר וזיהויו כצה”לי יָשָׁן, החזיר אותי

(ואפילו סניף דואר כבר נפתח בצוחר!) כשנתיים לאחר קום המדינה, באחד מישובי הגליל, אשה כרעה ללדת והמכונית שהיתה אמורה להובילהּ

(קטעים מזיכרונותיו של ארכיאולוג נֶגְבִּי) בשנת 1989, כאשר אגף העתיקות – שפעל עד אז במסגרת משרד החינוך והתרבות – הפך

(הפתעות בצפון חולות חלוצה) אני מתנצל מראש, אך עלי להגדיר תחילה ארבעה מושגים שאשתמש בהם ברשימה: חולית: תלולית-חול (או רכס

( מדוע הנילוס הזכיר לי את נחל בשור) מוקדם בשחרו של יום ששי, ה-29 לפברואר (כן-כן, היתה זאת “שנה מעוברת”