כל הפוסטים בהתיישבות בנגב

(ואפילו סניף דואר כבר נפתח בצוחר!) כשנתיים לאחר קום המדינה, באחד מישובי הגליל, אשה כרעה ללדת והמכונית שהיתה אמורה להובילהּ

(מועצה אזורית אשכול על-שם…. תיאודור הרצל ?!)   רשימה זאת מבוססת על מחקרו של ידידי איש ידיעת הארץ יהודה זיו;

(לידתו של גבולנו הצפון-מערבי) במפת חלוקת ארץ ישראל שהתקבלה באומות המאוחדות ביום 29 בנובמבר 1947, נכלל רוב הנגב בתחומי המדינה

(שלושה וחצי סיפורי-מקום שכמעט גרמו למשברים בין-לאומיים) כשמלאו לי שבע שנים, רוקנתי את קופת החיסכון שלי (שנתמלאה מעודפי-פֶּרֶט משליחויות למכולת)

(מנפלאות המפגש הדרמטי בין החול והליס בחבל הבשור) בין כל האירועים שחוויתי בשנת 1958, היו שניים שהולידו את כותרת הרשימה

(על מאיר-מירון רבינוביץ-“בָּץ”) “[באשכול ובחולות חלוצה] יוקמו 110 ישובים כפריים בני 120 משפחות כל-אחד ו-27.000 משפחות של עובדי שירותים, בס”ה

מבצע “אסף”, הקרב על צפון-מערב הנגב: 5-7.12.1948 (*) רצה הגורל ובמהלך שנות ה-80 נפגשתי פעמים אחדות עם אלוף (מיל’) מאיר

(גירוש הבדוים מחבל הבשור לאחר מלחמת העצמאות) מחובתי להקדים ולומר כי התלבטתי ארוכות האם להעלות את הנושא הטעון הזה. הכריע

(שדות-תעופה ומנחתים בחבל הבשור ובשוליו) קולות הניסור הצורמים של המְראות מטוסי הריסוס מהמנחתים הפזורים ברחבי חבל הבשור, מזכירים לנו כי

החקלאות הבדווית בחבל הבשור ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל הותירה לאזורנו ירושה יקרת-ערך: סידרת תצלומי-אויר משנת 1945 של כל צפון