
התישבות חסרת-מנוח
הדינמיקה של הישובים בחבל הבשור התחתי, 1956-1943 (יד לישובים שננטשו ולישובים שנעקרו ועברו למקום אחר) בתהליכים ההיסטוריים של ההתישבות העברית
הדינמיקה של הישובים בחבל הבשור התחתי, 1956-1943 (יד לישובים שננטשו ולישובים שנעקרו ועברו למקום אחר) בתהליכים ההיסטוריים של ההתישבות העברית
(אכן, קשה להגדיר חבל-ארץ בשמו…) תחום המועצה שלנו וסביבתו הקרובה מהווה, מבחינה גיאוגרפית, אזור מעבר: מעבר מעמק החוף לשפלה, מעבר
ביום ששי האחרון, כדרכי, הובלתי טיול ג’יפים באיזור; באחת העצירות להסברים אי-שם בלב המרחבים שבין צאלים לאופקים, בעוד המטיילים יוצאים
(מעלילות “הגשר האירי” ליד תל גמה – מבט אישי) באמצע המאה הקודמת היו לקיבוץ גבולות שטחי-פלחה נרחבים מערבית
(ציוני-דרך במאבק לפיתוח החקלאות בחוֹלות) במהלך ראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת, כבר הצטברו בגבול חולות חלוצה שטחי קרקע נרחבים
(ודווקא בשדות נירים…) בשנת 1959 התחלתי, בזמני החופשי, לסקור את האזור במטרה להבינו מבחינה ארכיאולוגית; בשלבים הראשונים עבדתי עם פרופ’
(וגם בקרקעית הזחליל אצל אמנון) לאחרונה החל אמנון גת מקיבוץ רעים לשפץ ולשחזר את אחד מצמד הזחלילים שנותר לרבוץ בשולי
(או: מעשה שתחילתו באבן וסופו במגדל-מים) אחד מימי חודש פברואר בשנת 1945: קבוצת חברים מקבוצת בארות יצחק (כ-4 ק”מ מצפון
(סיפורו של גדוד מילואים בתוך קיבוץ) גילוי מקרי של אמצעִי-לחימה בחורשה ליד מרפאת צוחר וזיהויו כצה”לי יָשָׁן, החזיר אותי
(ואפילו סניף דואר כבר נפתח בצוחר!) כשנתיים לאחר קום המדינה, באחד מישובי הגליל, אשה כרעה ללדת והמכונית שהיתה אמורה להובילהּ