כל הפוסטים בהיסטוריה

(אורווה תת-קרקעית עתיקה בתחומי בִּיר הַדַאג’) הכל החל כאשר בעיצומהּ של מלחמת המפרץ הראשונה (1991 – יריעות-פלסטיק נגד טילים –

(מפעלות השלטון העות’מאני בצפון הנגב) כ-350 שנות ריבונות עות’מאנית בצפון הנגב חלפו ללא נוכחות שלטונית עד שבימי הסֻלטאן מחמוד השני

(קברים איסלאמיים קדושים [*] בחבל הבשור) קברו של “קדוש” מוסלמי (כמו עמיתיו בני דתות אחרות) ממלא תפקיד חשוב במערכת החברתית,

(איך הלכו אצלנו ולאן?) באיזורים “נורמליים” ניתן לאתֵּר דרכים עתיקות בקלות יחסית – הטופוגרפיה מכתיבה את התוואים: במדרונות הם מתפתלים

    (מבנה האבן הממשלתי הראשון בחבל הבשור) מקור חשוב, ולעתים בלעדי, לתולדות חבל הבשור בשלהי התקופה העות’מאנית הוא עארף אל-עארף;

      (לזכרהּ של באר אסנת ז”ל) נחל באר שבע מנקז את בקעת באר שבע-ערד, בין חברון לירוחם, ומתמזג לתוך נחל

(המדען אהרון אהרונסון זיהה כבר לפני כ-100 שנה את הפוטנציאל שלנו) אהרון אהרונסון (1919-1876, להלן א”א) היה מדינאי ציוני, מחלוצי

(מסתבר שלביורוקרטיה יש גם צדדים חיוביים) יש להניח כי בשארית ימיו הצטער הנרי פורד, “אבי המכונית העממית”, על כי המלחמה

(מעוללות המלחמה העולמית הראשונה באזור) לאחרונה חזר העיסוק במלחמת העולם הראשונה בארץ עקב שחרור חומר ארכיוני שהיה מסֻוָּג עד-כה (למשל:

במהלך המאה ה-19 “גילו” האירופים את הנגב ואחדים מחוקרי המזרח עברו דרכו, מובלים בידי מורי-דרך בדווים. אותם מדריכים הקפידו לנוע