
כל הפוסטים בהיסטוריה


מכרות הגופרית והמפעל ליד בארי
(מחקר וטקסט בסיסי – רנה הברון; עיבוד והשלמות – דן גזית) כ-2.5 ק”מ מערבית לקיבוץ בארי שבחבל אשכול משתרע מכרה

“לְשַׁקֵּם או בעיקר לְתָעֵד?”
(הרהורים על שימור-שִחזוּר והנצחת העבר) כאוהד ותיק של המועצה לשימור וכמנוי על חוברת “אתרים” וקודמיהּ מראשיתם, לאחרונה עלו בי הרהורים

מבצע “רותם” (שלמזלנו ממש לא התבצע)
היה זה בטרם שחר, בראשית השבוע הרביעי של חודש פברואר 1960, עשרה ימים לפני הולדת בִּתֵּנוּ ורד. ניצה מטלטלת אותי

בִּיר שֶׁנֶק (באר היסטורית הממתינה לשעת דחפור)
כקילומטר אחד מצפון לקיבוץ צאלים, סמוך לעיקול חריף בנחל בשור, מסומנת במפות “באר צאלים”. זוהי באר עתיקה בשם ביר שנק,

מ י א נ ח נ ו ?
(אכן, קשה להגדיר חבל-ארץ בשמו…) תחום המועצה שלנו וסביבתו הקרובה מהווה, מבחינה גיאוגרפית, אזור מעבר: מעבר מעמק החוף לשפלה, מעבר

הרהורים לחג ה-60 לגבולות, המצפה הראשון בנגב
ביום ששי האחרון, כדרכי, הובלתי טיול ג’יפים באיזור; באחת העצירות להסברים אי-שם בלב המרחבים שבין צאלים לאופקים, בעוד המטיילים יוצאים

“פרוט לי, בבקשה, סֶסְטֶרְץ אחד לשני דוּפּוֹנְדִים” (המטבע כסוכֵן-תרבות)
יום אחד, מַכָּר ותיק מהסביבה הביא לי אוסף מסודר וקפדני של מאות מטבעות עתיקים שליקט במו-ידיו באתרים עתיקים שבסביבת מגוריו.
![האימפריה תוקעת יתד: בנייה ממלכתית עות’מאנית של מיבני-ציבור בצפון הנגב בתקופת עבדולחמיד השני, טרם הקמת באר שבע [1]](https://avnei-gazit.com/wp-content/uploads/thumbs/cover-34hqe7ci30exajz3rm26m8.jpg)
האימפריה תוקעת יתד: בנייה ממלכתית עות’מאנית של מיבני-ציבור בצפון הנגב בתקופת עבדולחמיד השני, טרם הקמת באר שבע [1]
הקדמה מטרת המאמר היא לזרוע אור על פן ייחודי בתולדות חידוש יישוב הקבע בצפון הנגב בשלהי התקופה העות’מאנית, והוא –

קברים קדושים בחבל הבשור
קברי שיח’ – וּלי – חאג’ – נבּי ועצים מקודשים אסלאמיים שנוסדו בשלהי התקופה העות’מאנית ובתקופת המנדט והתמסדו בחבל הבשור הרשימה