כל הפוסטים בגאוגרפיה

(חבל הבשור התחתי עדיין אינו מצוי על מי-מנוחות) שאלה: במה מתייחדת סביבתנו משאר אזורי הארץ? תשובה: בגילהּ. ממבט ראשון, זוהי

(הכריז הילד המופתע כשראה לראשונה ג’ירפה)      הפעם אציג לכם מקום שיסחוט מפיכם את הקריאה שבכותרת ממעל. אדגיש מראש שהשטח

(וַּאדי מוּלֵיח = “מיטיב” או ואדי עוּסֵיפֶר = “ציפור קטנה” , הוא נחל אופקים) כקילומטר אחד מצפון למצודת אופקים (“ככה

(מה ניתן ללמוד עלינו ממפה ישנה) בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת, חברו יחדיו שלושה מדענים שעתידים היו להיות ענקי-רוח

( מדוע הנילוס הזכיר לי את נחל בשור) מוקדם בשחרו של יום ששי, ה-29 לפברואר (כן-כן, היתה זאת “שנה מעוברת”

(מחקרים חדשים על חולות חבל הבשור התחתי) לא מכבר הוזמנתי להרצות בכנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית בחנוכה תשע”ג; הכנס התקיים במשך

  במבוא ל”אטלס הנגב”(*) כתבו העורכים: “טבעו של כל אטלס הוא להפוך למיושן ביום צאתו לאור”. לקביעה הנבונה הזאת יש

(מנפלאות המפגש הדרמטי בין החול והליס בחבל הבשור) בין כל האירועים שחוויתי בשנת 1958, היו שניים שהולידו את כותרת הרשימה

  (השפעות הטופוגרפיה של חבל הבשור התחתי על העימות בין הבריטים והעות’מאנים במלחמה העולמית הראשונה, אפריל-אוקטובר 1917).   ניתוח של

(אלא אחד ממגדירי אופיו של אזורנו) בימינו המושג “גבול”, במשמעותו כסייג בין מדינות, הוא ברור למדי: או שהוא טבעי (ים,