כל הפוסטים בארכיאולוגיה ותנ”ך

תל אל-פארעה הדרומי (להבדיל מזה הצפוני שהוא תל תִּרְצָה, מזרחית לשכם) מִתַּמֵּר בגדתו השמאלית של נחל בשור, כשלושה קילומטרים דרומית

  לפני כשבועיים נזכרתי שאני זקוק לאחד מהספרים הספוּנים בארון של  ה”כּל-מִינֵי” בחדר העבודה שלי, היכן שהוא במדור העליון. גררתי

     כתבי ציורים מצויים בלא מעט שלבים קדומים של כתבים בכל רחבי העולם: בכתבי היתדות במסופוטמיה (עיראק ושוליהָ), בכתבים החיתי

מאמר מאת דן גזית ורם גופנא שפורסם באסופה “עתיקות” כרך 22, התשנ”ג / 1993 העוסק ביישוב פרזות מתקופת הברונזה המאוחרת

                    (ערבים בחבל הבשור)      בעבר הדגשנו פעמים אחדות את אופיו הפיזי הייחודי של חבל הבשור, המהווה כר-מרעה נוח הן

            (חורבת-רפאים נידחת בצפון הר הנגב – עזר למטייל)      בלב שטחי האש של צה”ל, במרחק של כ- 11 ק”מ 

כאשר הצטרפתי לקבוץ גבולות בשלהי שנת 1957 והתחלתי להתעניין בעתיקות הסביבה, הראשון שחקרתי היה עמי ברנשטיין, רועה הבקר שלנו. בין

פרסום המתאר שני חפצי מתכת מהתקופה הקדם-שושלתית במצריים מחפירת עין בשור. בשנות ה 70 ו ה 80 של המאה הקודמת

מצבור גדול של כלי צור נלקט בידי בדווים בנאת המדבר פיום, מערבית לנהר הנילוס, למטרת מסחר בהם. הכלים נרכשו בשוק

פורסם לראשונה ב : עתיקות / Atiqot , כרך 25 (התשנ”ה / 1994) קישור למאמר קישור לתמונות