כל הפוסטים בארכיאולוגיה ותנ”ך

 בשוליים הצפון-מזרחיים של העיר אופקים שבצפון הנגב מצוי אתר עתיק, רחב-ידיים עד מאוד, משני עברי נחל פטיש. במפות המנדטוריות   הוא

    בשנת 1989, עם הפיכת המחלקה לארכיאולוגיה במשרד החינוך לרשות העתיקות העצמאית – הצטרפתי רשמית לרשות כחוקר זוטר ועוזר לארכיאולוג

 בשנת 1989 התחלתי לעבוד ברשות העתיקות ושנתיים לאחר מכן התמניתי לארכיאולוג מחוז מערב הנגב וחבל הבשור, משרה שהחזקתי בה שבע

 אתר העתיקות, שהענקתי לו את השם “גבולות מזרח” והכרתיו כמעט מראשית בואי להתגורר בגבולות (וראו בפוסט “וכך הכל התחיל” ),

   בצפונו של אזור הר הנגב, בערך במחצית המרחק בין בקעת באר שבע למעבר ניצנה, מצויים שרידי הישוב הנבאטי-ביזנטי שבטה.

חג הסוכות ידוע גם בכינוי “חג האסיף”, משום שהוא חל בעונת איסוף היבול בשדה ובכרם ובהכנתו לשימור ולאכסון לזמן ארוך

תל אל-פארעה הדרומי (להבדיל מזה הצפוני שהוא תל תִּרְצָה, מזרחית לשכם) מִתַּמֵּר בגדתו השמאלית של נחל בשור, כשלושה קילומטרים דרומית

  לפני כשבועיים נזכרתי שאני זקוק לאחד מהספרים הספוּנים בארון של  ה”כּל-מִינֵי” בחדר העבודה שלי, היכן שהוא במדור העליון. גררתי

     כתבי ציורים מצויים בלא מעט שלבים קדומים של כתבים בכל רחבי העולם: בכתבי היתדות במסופוטמיה (עיראק ושוליהָ), בכתבים החיתי

מאמר מאת דן גזית ורם גופנא שפורסם באסופה “עתיקות” כרך 22, התשנ”ג / 1993 העוסק ביישוב פרזות מתקופת הברונזה המאוחרת