כל הפוסטים בארכיאולוגיה ותנ”ך

לאור שנים רבות של שוטטות באזור, התגבשה אצלי תמונה מעניינת של מקבץ מערכות יישוביות צפופות בתקופה הביזנטית (המאות הרביעית עד

     בשנת 1957, היאחזות הנח”ל ניר עוז – שבתחומי המועצה האזורית אשכול – הפכה סופית לקיבוץ; עקב כך, הוחל בסלילת

עמוד השער של עבודת המאסטר של דן גזית, מפת האתרים ( האתרים ללא מיספור התגלו לאחר הדפסת העבודה), ופרק הסיכום.

רקע:    נחל בשור חוצה בדרכו מפלס מי-תהום רדוד ובו נביעות ששימשו מאז ומקדם כעורק החיים לאוכלוסיות שהתגוררו בסמוך לו. מקור-מים

    זמן לא רב מסיום מלחמת העצמאות, הופיעו בחנויות לממכר עתיקות בירושלים המזרחית – שהייתה אז בשלטון ירדני – קרעי

1. נקודת המוצא למסלול האנז”ק – ברגל – שעה וחצי (על כביש 232). 2. רצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק

    בשלהי שנת 1990, החליט משרד הבטחון לפתוח מעבר נוסף לרצועת עזה (“מעבר קטיף”) מול קיבוץ כיסופים, ולסלול אליו כביש

 כשהתחלתי לעבוד ברשות העתיקות, חבר שלי אמר לי: איזה כיף לך, תקבל רכב, תהיה עצמאי בשטח, תטייל לך בכל הנגב,

 בשוליים הצפון-מזרחיים של העיר אופקים שבצפון הנגב מצוי אתר עתיק, רחב-ידיים עד מאוד, משני עברי נחל פטיש. במפות המנדטוריות   הוא

    בשנת 1989, עם הפיכת המחלקה לארכיאולוגיה במשרד החינוך לרשות העתיקות העצמאית – הצטרפתי רשמית לרשות כחוקר זוטר ועוזר לארכיאולוג