סוּסִים בַּמַּרְתֵּף
(אורווה תת-קרקעית עתיקה בתחומי בִּיר הַדַאג’) הכל החל כאשר בעיצומהּ של מלחמת המפרץ הראשונה (1991 – יריעות-פלסטיק נגד טילים –
(אורווה תת-קרקעית עתיקה בתחומי בִּיר הַדַאג’) הכל החל כאשר בעיצומהּ של מלחמת המפרץ הראשונה (1991 – יריעות-פלסטיק נגד טילים –
(מפעלות השלטון העות’מאני בצפון הנגב) כ-350 שנות ריבונות עות’מאנית בצפון הנגב חלפו ללא נוכחות שלטונית עד שבימי הסֻלטאן מחמוד השני
(קברים איסלאמיים קדושים [*] בחבל הבשור) קברו של “קדוש” מוסלמי (כמו עמיתיו בני דתות אחרות) ממלא תפקיד חשוב במערכת החברתית,
(בדווי = אוהל? – בחבל הבשור לא בדיוק) אנו נוטים, ובצדק, לייחס לאוכלוסיה נוודית מגורים ניידים, קרי – אוהל, אך
(לתולדותיה של אופקים, עיר-הפלך – העשור הראשון ועוד קצת) הזמן: ראשית שנות ה-50 של המאה העשרים. המצב: שורת מושבי-עולים קשי-יום
(קבורה וקברים עתיקים בחבל הבשור) חכם אחד כבר אמר שמרגע לידתו של האדם מתחילה הספירה לאחור לרגע פטירתו. עשרות רשימות
“לַהַט הַחַמָּה הַמִּתְהַפֶּכֶת שָׁעַט בַּמִּדְרוֹנוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת נוֹשְׂאוֹת הַנְּבָלִים בַּסֻּלָּם הַמֻּצָּב כְּבַחֲלוֹם. שְׁבִיל שׁוֹאֲבוֹת הַמַּיִם טֻוָּח צְלִיף וְתָח
(לתולדות מיפויו של חבל הבשור) – אכן, יפה כוכבך! – אמר הנסיך הקטן – היש בו אוֹקְיָנוֹסִים? – אינני יודע
(הילריון איש טַוַּטָה ומפעלותיו בצפון הנגב) בשנת 291 לספירה נולד בכפר הקטן טוטה שבפאתי חבל הבשור, בּוֹאֲךָ עזה, תינוק נוצרי
(סיפורו של מעבר הבשור, ליד פארק אשכול) נביעות עין בשור (עין א-שָּלָאלה) שבפארק אשכול הן לא רק מקור המים הטבעי