שעורה, אבטיחים ושקדים
החקלאות הבדווית בחבל הבשור ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל הותירה לאזורנו ירושה יקרת-ערך: סידרת תצלומי-אויר משנת 1945 של כל צפון
החקלאות הבדווית בחבל הבשור ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל הותירה לאזורנו ירושה יקרת-ערך: סידרת תצלומי-אויר משנת 1945 של כל צפון
אז היכן באמת שָכנה גרר ? “גרר” – בין אם היה זה ישוב, חבל-ארץ או נחל – הוא שֵם
אתרי-פולחן עתיקים בחבל הבשור ארץ השאמאנים* – כך כינה את אזורנו הארכיאולוג יצחק גלעד, בהביעו את התפעלותו ממגוון אתרי
פֶּסֶל-שַׁיִשׁ מחורבות העיר העתיקה חלוצה בימי כהונתי כארכיאולוג מחוז מערב הנגב ברשות העתיקות – זכיתי בטריטוריה נרחבת אך ללא סיוע
(נו, אז מי התגורר פה פעם???) “פלשתים”; מונח טעון, תלוי במחקר הנופל לידיך: החֵל מגוי פרוטו-יוני ממוצא אגאי שגבריו
(ולא תאמינו מה עשו שם) נא הכירו: נחל שְמַרְיָה (ואדי אבו-סמרה, “אבי השזופה” או “אבי הפטפטנית”); נחל
מחצבות-אבן עתיקות בחבל הבשור מקורות לאבני-בנין מצויים בחבל הבשור בשלושה מפלסים: המפלס העליון הוא הגבעות הרדודות העוטרות את מישורי החבל
(משׂוּכות הצבר כסַמָּן תרבותי) כפי שנכתב במדור זה בעבר, במהלך השליש השלישי של המאה ה-19 כָּפה הממשל העות’מאני רפורמה אגררית
נתיבי הסחר המדברי בחבל הבשור התחתי מבין כל מסלולי השיירות שחצו בעבר את חבל הבשור (וראו ב“ככה זה” 9 ), נתיבי
(מטעי האגבות ומפעל חוטי הסיסָל בגילת) צמח האֲגָבָה (מיוונית: “אציל”), שיח-נוי טרופי ממוצא מקסיקני, הגיע לאגן הים התיכון ולאפריקה במאה