כל הפוסטים בתל גמה

“… וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה, הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים;” (במדבר יג, 19) “. פתיח חבל הבשור התחתי מצוי בתחומי

(על חפירותיו של פיטרי בתל גֶ’מֶה) הארכיאולוג הבריטי ויליאם מאתיוּ פלינדֶרס פיטרי (1942-1853, Petrie, “ככה זה” 4) זכה בתואר “אבי

(הפעילות הישובית בחבל הבשור בימי “שיבת ציון” הראשונה) כ-200 שנה היה חבל הבשור תחת שלטון איראני. בחיי! – והנה שעור

(חותמם של האַשּׁוּרים בחבל הבשור) ארבעה תִלִּים מִתַּמְרִים מעל מישורי חבל הבשור התחתי – הַרוֹר, שֶׂרַע, גָמָה ושָׁרוּחֵן וכל אחד

(על חפירים, סוללות ובִּיצורים מטורפים בחבל הבשור) “עב”מים נחתו בלֶוַנְטְ?!” – לוּ היתה תקשורת עולמית במאה ה-18 לפני הספירה, כותרת

(האם “נחל מצרים” המקראי זרם במועצה האזורית אשכול?) בשנת 1978 פרסם פרופ’ נדב נאמן מאמר מהפכני בגיאוגרפיה ההיסטורית של חבל

מחצבות-אבן עתיקות בחבל הבשור מקורות לאבני-בנין מצויים בחבל הבשור בשלושה מפלסים: המפלס העליון הוא הגבעות הרדודות העוטרות את מישורי החבל

נתיבי הסחר המדברי בחבל הבשור התחתי מבין כל מסלולי השיירות שחצו בעבר את חבל הבשור (וראו ב“ככה זה” 9 ), נתיבי

 (תל גמה בחסות פרעה) הפלאחית המצריה (ששמהּ, אללי, לא השתמר) חזרה בשמש הקופחת מתל החורבות הסמוך לכפרהּ הדל אֶל-עַמַרְנָה (כ-300

(ועוד על בארות עתיקות באזורנו) מים. זה כל הסיפור. בכל אתר – עתיק וחדש – יש לחפש את הקשר למקור