כל הפוסטים בצבא

(מלכים א’, כ’:27) השרידים ממלחמת העולם הראשונה שנותרו באיזורי הקרבות בחבל הבשור תורכיה הצטרפה רשמית למלחמת העולם הראשונה ב-5.11.1914 כבעלת-ברית

(“כאן” – משמע בפאתי ישוב בצפון הנגב) יש הנודדים להודו ולתאילנד “לחפש את השקט הנפשי ולטעון את הסוללות”. אצלי מנגנון

(עבודה שהוגשה למחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון במסגרת הלימודים לתואר השלישי, 2002). תוכן העניינים: מבוא כלי נשק אישיים –

היה זה בטרם שחר, בראשית השבוע הרביעי של חודש פברואר 1960, עשרה ימים לפני הולדת בִּתֵּנוּ ורד. ניצה מטלטלת אותי

   א. מבוא לתולדות לוחמת הפרשים: מיתוסים ועוּבדות. (הציטוטים במרכאות הם מובאות מרשימת הפרסומים שבסוף המאמר). מאז ומעולם, לוחמת-פרשים היתה

(סיפור הצלת באר-אנטיליה מהרס – סיכום ביניים) על גדתו השמאלית של נחל בשור, דרומית לקיבוץ רעים, שכן בעבר כפר קטן

(מה שהותירה כאן המלחמה העולמית השניה) השנה אנו מציינים מלאת מאה שנים להפיכת חבל הבשור לשדה-קרב עקוב מדם במלחמה העולמית

(ודווקא בשדות נירים…) בשנת 1959 התחלתי, בזמני החופשי, לסקור את האזור במטרה להבינו מבחינה ארכיאולוגית; בשלבים הראשונים עבדתי עם פרופ’

(וגם בקרקעית הזחליל אצל אמנון) לאחרונה החל אמנון גת מקיבוץ רעים לשפץ ולשחזר את אחד מצמד הזחלילים שנותר לרבוץ בשולי

(סיפורו של גדוד מילואים בתוך קיבוץ)   גילוי מקרי של אמצעִי-לחימה בחורשה ליד מרפאת צוחר וזיהויו כצה”לי יָשָׁן, החזיר אותי