כל הפוסטים במים

(שנת 1917 בחבל הבשור ועוד כמה ענייני סוסים: 100 שנים לפרוץ המלחמה העולמית הראשונה)   כ-3.5 קילומטרים מצפון-מערב לקיבוץ בארי וכ-600

(פאתי מזרח קדימה – מבט מרמת חצרים לעבר חורבת באר שמע)   הסיפור החל בשלהי שנת 1963. קצין שהיה בין

  במבוא ל”אטלס הנגב”(*) כתבו העורכים: “טבעו של כל אטלס הוא להפוך למיושן ביום צאתו לאור”. לקביעה הנבונה הזאת יש

(מפעלי-מים עתיקים בנחל בשור) כולנו בָּהִינו בתדהמה בעוצמתהּ האדירה של זרימת המים בעת שטפונות החורף בנחל בשור תוך מלמול: “חבל

(מנפלאות המפגש הדרמטי בין החול והליס בחבל הבשור) בין כל האירועים שחוויתי בשנת 1958, היו שניים שהולידו את כותרת הרשימה

(בִּתְרוֹנוֹת בגדות הנחלים בחבל הבשור) מתוך מחקר שמשרד החקלאות פרסם בשנות ה-80 (ציטוט מקורב): “בתרון נוצר כאשר יש די משקעים

(עצירת-גשמים כמעצבת תהליכים היסטוריים) קיימות הערכות – בחלקן מהימנות על-אף אי-רציפות בנתונים – לגבי כמויות המשקעים במרחבי צפון הנגב כבר

(אורווה תת-קרקעית עתיקה בתחומי בִּיר הַדַאג’) הכל החל כאשר בעיצומהּ של מלחמת המפרץ הראשונה (1991 – יריעות-פלסטיק נגד טילים –

    (מבנה האבן הממשלתי הראשון בחבל הבשור) מקור חשוב, ולעתים בלעדי, לתולדות חבל הבשור בשלהי התקופה העות’מאנית הוא עארף אל-עארף;

      (לזכרהּ של באר אסנת ז”ל) נחל באר שבע מנקז את בקעת באר שבע-ערד, בין חברון לירוחם, ומתמזג לתוך נחל