כל הפוסטים בככה זה

(שלושה וחצי סיפורי-מקום שכמעט גרמו למשברים בין-לאומיים) כשמלאו לי שבע שנים, רוקנתי את קופת החיסכון שלי (שנתמלאה מעודפי-פֶּרֶט משליחויות למכולת)

(מה שאפשר להפיק מאבן אחת) בשעת צהריים לוהטת, בקיץ 2008, ניצבו ארבע דמויות (“כנופיית הארבעה”) סמוך למושב מסלול ליד אבן

(מנפלאות המפגש הדרמטי בין החול והליס בחבל הבשור) בין כל האירועים שחוויתי בשנת 1958, היו שניים שהולידו את כותרת הרשימה

(על מאיר-מירון רבינוביץ-“בָּץ”) “[באשכול ובחולות חלוצה] יוקמו 110 ישובים כפריים בני 120 משפחות כל-אחד ו-27.000 משפחות של עובדי שירותים, בס”ה

  (השפעות הטופוגרפיה של חבל הבשור התחתי על העימות בין הבריטים והעות’מאנים במלחמה העולמית הראשונה, אפריל-אוקטובר 1917).   ניתוח של

(אלא אחד ממגדירי אופיו של אזורנו) בימינו המושג “גבול”, במשמעותו כסייג בין מדינות, הוא ברור למדי: או שהוא טבעי (ים,

(מיומנו של מדריך-טיולים ותיק) בוקר טוב לכל יושבי האוטובוס וברוכים הבאים לחבל הבשור התחתי! איני צריך להציג את עצמי –

(מה היה משפיע על שיקוליך להתיישב כאן?) בשנת 1964 החלה מדינת ישראל במבצע חסר-תקדים: רישום של כל אתרי העתיקות בארץ,

(בִּתְרוֹנוֹת בגדות הנחלים בחבל הבשור) מתוך מחקר שמשרד החקלאות פרסם בשנות ה-80 (ציטוט מקורב): “בתרון נוצר כאשר יש די משקעים

(תותבי* העופרת בבנייה המונומנטאלית הקלאסית) קשה להתעלם מהנוכחות הבולטת של גלילי אבן-גיר גדולים, דמויי-תוף, בכל אוספי העתיקות של הישובים בחבל