כל הפוסטים בככה זה

(לתולדות גבול השיפוט בין עזה ובאר שבע) ב“ככה זה” 90 נמתחו קווי-גבול אחדים שעברו כאן במהלך הדורות; ברשימה זאת מוצג

(מפעלי-מים עתיקים בנחל בשור) כולנו בָּהִינו בתדהמה בעוצמתהּ האדירה של זרימת המים בעת שטפונות החורף בנחל בשור תוך מלמול: “חבל

(חורבות חלוצה כמוֹנוּמֶנְט לפְאֵר העבר) מספרים על יקטרינה הגדולה, הקיסרית של רוסיה הצארית, שכינסה את שָׂרֵיהָּ, התישבה בראש השולחן הארוך

(האם “נחל מצרים” המקראי זרם במועצה האזורית אשכול?) בשנת 1978 פרסם פרופ’ נדב נאמן מאמר מהפכני בגיאוגרפיה ההיסטורית של חבל

(לידתו של גבולנו הצפון-מערבי) במפת חלוקת ארץ ישראל שהתקבלה באומות המאוחדות ביום 29 בנובמבר 1947, נכלל רוב הנגב בתחומי המדינה

(על החֲרָדות של המושל בשָׁרוּחֵן מטעם פָּרְעה סֶתִּי I, 1291-1309 לפנה”ס) במשך רוב המחצית השניה של האלף השני לפנה”ס, כנען

(השורש ש-מ-ע בעֲבָרוֹ של חבל הבשור) כבר הדגשנו בעבר (“ככה זה” 15) את הנטייה ההיסטורית של האימפריה המצרית העתיקה לספח

(ואיך הוא בכלל קשור לחבל הבשור) “הַסַּכִּין / נֻקְּתָה וְהוּשְבָה לִנְדָנָהּ / בְּאֵזוֹר הַמָּתְנַיִם, / פַּרְוַת הָעוֹר הַחַמָה / וּתְחוּשַׁת

(המקדש הפְּלִשְׁתִּי בנחל פטיש – עוד כמה תובנות) על הקשרים בין פלשת וחבל הבשור לפי התיאורים המקראיים והמציאות הארכיאולוגית כבר

(שינויים בעולם החי בסביבת קיבוץ גבולות בעקבות האדם*) נפתח בציטוט: “הדימוי הרומנטי המנגיד בין האדם המתועש המודרני ש”הורס את הטבע”