שמות וכינויים באשכול
לתולדות שמות ישובים: ישובים שבראשיתם כונו רשמית על-פי השם הערבי של נחלתם: בארי (1946) = נחבּיר, (וגם הצופים ב’). (נחביר=
לתולדות שמות ישובים: ישובים שבראשיתם כונו רשמית על-פי השם הערבי של נחלתם: בארי (1946) = נחבּיר, (וגם הצופים ב’). (נחביר=
כפי שסוּפר על-ידי יענקלה חרובי ז”ל (והועבר לדן גזית על-ידי רעייתו מירה’לה) [הנגב היה נצור ומוקף בצבא המצרי בימי מלחמת
(לזכרן של 10 “תחנות משטרה” מתקופת המנדט בנגב) עם תום המלחמה העולמית הראשונה וסילוק האימפריה העות’מאנית מארץ ישראל, נולד באדמיניסטרציה
בשנת 1957 החלו להגיע לקיבוץ גבולות ראשוני הגרעין התנועתי “החוצבים” לשל”ת מאוחר (ובשפה אזרחית: סטלבט על-חשבון פז”מ השֵׁרוּת). היינו גרעין
הדינמיקה של הישובים בחבל הבשור התחתי, 1956-1943 (יד לישובים שננטשו ולישובים שנעקרו ועברו למקום אחר) בתהליכים ההיסטוריים של ההתישבות העברית
היה זה בטרם שחר, בראשית השבוע הרביעי של חודש פברואר 1960, עשרה ימים לפני הולדת בִּתֵּנוּ ורד. ניצה מטלטלת אותי
ביום ששי האחרון, כדרכי, הובלתי טיול ג’יפים באיזור; באחת העצירות להסברים אי-שם בלב המרחבים שבין צאלים לאופקים, בעוד המטיילים יוצאים
(מעלילות “הגשר האירי” ליד תל גמה – מבט אישי) באמצע המאה הקודמת היו לקיבוץ גבולות שטחי-פלחה נרחבים מערבית
(ציוני-דרך במאבק לפיתוח החקלאות בחוֹלות) במהלך ראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת, כבר הצטברו בגבול חולות חלוצה שטחי קרקע נרחבים