והיה העקוב למישור
(השפעות הטופוגרפיה של חבל הבשור התחתי על העימות בין הבריטים והעות’מאנים במלחמה העולמית הראשונה, אפריל-אוקטובר 1917). ניתוח של
(השפעות הטופוגרפיה של חבל הבשור התחתי על העימות בין הבריטים והעות’מאנים במלחמה העולמית הראשונה, אפריל-אוקטובר 1917). ניתוח של
(שרידים מהמלחמה העולמית הראשונה בחבל הבשור התחתי) המלחמה העולמית הראשונה (42 מליון מגויסים, 8.5 מליון חללים) פרצה ב-1.8.1914 ונמשכה
(שדות-תעופה ומנחתים בחבל הבשור ובשוליו) קולות הניסור הצורמים של המְראות מטוסי הריסוס מהמנחתים הפזורים ברחבי חבל הבשור, מזכירים לנו כי
(משׂוּכות הצבר כסַמָּן תרבותי) כפי שנכתב במדור זה בעבר, במהלך השליש השלישי של המאה ה-19 כָּפה הממשל העות’מאני רפורמה אגררית
(מפעלות השלטון העות’מאני בצפון הנגב) כ-350 שנות ריבונות עות’מאנית בצפון הנגב חלפו ללא נוכחות שלטונית עד שבימי הסֻלטאן מחמוד השני
(קברים איסלאמיים קדושים [*] בחבל הבשור) קברו של “קדוש” מוסלמי (כמו עמיתיו בני דתות אחרות) ממלא תפקיד חשוב במערכת החברתית,
(מבנה האבן הממשלתי הראשון בחבל הבשור) מקור חשוב, ולעתים בלעדי, לתולדות חבל הבשור בשלהי התקופה העות’מאנית הוא עארף אל-עארף;