כל הפוסטים בהתיישבות בנגב

החקלאות הבדווית בחבל הבשור ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל הותירה לאזורנו ירושה יקרת-ערך: סידרת תצלומי-אויר משנת 1945 של כל צפון

(מטעי האגבות ומפעל חוטי הסיסָל בגילת) צמח האֲגָבָה (מיוונית: “אציל”), שיח-נוי טרופי ממוצא מקסיקני, הגיע לאגן הים התיכון ולאפריקה במאה

(בדווי = אוהל? –  בחבל הבשור לא בדיוק) אנו נוטים, ובצדק, לייחס לאוכלוסיה נוודית מגורים ניידים, קרי – אוהל, אך

(לתולדותיה של אופקים, עיר-הפלך – העשור הראשון ועוד קצת) הזמן: ראשית שנות ה-50 של המאה העשרים. המצב: שורת מושבי-עולים קשי-יום

(סיפורו של מעבר הבשור, ליד פארק אשכול) נביעות עין בשור (עין א-שָּלָאלה) שבפארק אשכול הן לא רק מקור המים הטבעי

               (או: על אידיאולוגיה והיסטוריה בשמותיהם של מקומותינו)       כידוע, לישובים אחדים במחוזותינו הוענקו

    (מבנה האבן הממשלתי הראשון בחבל הבשור) מקור חשוב, ולעתים בלעדי, לתולדות חבל הבשור בשלהי התקופה העות’מאנית הוא עארף אל-עארף;

(פעם ראינו פטה מורגנה* במישורים שמדרום לאורים)   מרדכי ספיר, נאמן הארכיון של אורים, העביר אלי שני שירים של חיים

                 עיקולים תמוהים בכבישי האיזור מעלים באוב סיפורי-דרך בשנת 1995 פרסמנו, רנה הברון מבארי ואני, רשימה ב”ארץ וטבע” (מס’ 40)

(המדען אהרון אהרונסון זיהה כבר לפני כ-100 שנה את הפוטנציאל שלנו) אהרון אהרונסון (1919-1876, להלן א”א) היה מדינאי ציוני, מחלוצי