כל הפוסטים של Gazit

            (חורבת-רפאים נידחת בצפון הר הנגב – עזר למטייל)      בלב שטחי האש של צה”ל, במרחק של כ- 11 ק”מ 

היה זה בראשית האביב של שנת 1998. יצאתי, יחד עם רינה הברון – הסופרת ואשת ידיעת הארץ מקיבוץ בארי –

כאשר הצטרפתי לקבוץ גבולות בשלהי שנת 1957 והתחלתי להתעניין בעתיקות הסביבה, הראשון שחקרתי היה עמי ברנשטיין, רועה הבקר שלנו. בין

(כביש מיותר לכאורה שהפך לעמוד-שידרה יישובי)      כביש 241 (=”כביש הרעב”, צומת גילת – צומת מעון) נסלל לסירוגין בשנים 1943-1946,

שנת 1977 היתה שנת הלימודים השלישית והאחרונה שלי בלימודי התואר הראשון בארכיאולוגיה ובפרהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. מאחר והייתי המבוגר בשכבה

(תשובה: פיל אי-אפשר להזביב אבל זבוב אפשר להפיל – ועל זה יסופר כאן) בבית הקירור העתיק בגבולות קיימת פעילות קדחתנית

פרסום המתאר שני חפצי מתכת מהתקופה הקדם-שושלתית במצריים מחפירת עין בשור. בשנות ה 70 ו ה 80 של המאה הקודמת

באחד מימי החורף הבהירים של שנת 1976 יצאנו – כל המשפחה בהרכב מלא – לטייל בנחל בשור. לאחר ביקור יסודי

מאחר ובשנים האחרונות, הנופים שלנו הולכים ומתמלאים במערכי לוחות לקליטת אנרגית השמש, נפגשתי לשיחה על ארוחת בוקר בחדר האוכל עם

במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים, בצעתי סריקה ארכיאולוגית רגלית בשטח נרחב בתחומי חבל הבשור התחתי: בשתי מפות-סקר (מפת אורים