כל הפוסטים בחבל הבשור

(אותיות, מלים וטכסטים עתיקים במרחבי חבל הבשור) יש ולארכיאולוגים נדבקת תדמית של “ציידי אוצרות” בגלל מעללי אחדים מהם במאה ה-19

 (תל גמה בחסות פרעה) הפלאחית המצריה (ששמהּ, אללי, לא השתמר) חזרה בשמש הקופחת מתל החורבות הסמוך לכפרהּ הדל אֶל-עַמַרְנָה (כ-300

(איך הלכו אצלנו ולאן?) באיזורים “נורמליים” ניתן לאתֵּר דרכים עתיקות בקלות יחסית – הטופוגרפיה מכתיבה את התוואים: במדרונות הם מתפתלים

               (או: על אידיאולוגיה והיסטוריה בשמותיהם של מקומותינו)       כידוע, לישובים אחדים במחוזותינו הוענקו

    (מבנה האבן הממשלתי הראשון בחבל הבשור) מקור חשוב, ולעתים בלעדי, לתולדות חבל הבשור בשלהי התקופה העות’מאנית הוא עארף אל-עארף;

(לרוב שררה ריקנות מישובי-קבע בחבל הבשור, עם יוצאים מהכלל!)   חבל הבשור התחתי מפורסם בפוטנציאל המרעה הטבעי שלו. במהלך המאה

                 ( “תרבות” זה לא רק ‘תודה-סליחה-בבקשה’)   כבר מראשיתו של המחקר הארכיאולוגי, הבחינו החוקרים כי באלף החמישי לפני הספירה

                 עיקולים תמוהים בכבישי האיזור מעלים באוב סיפורי-דרך בשנת 1995 פרסמנו, רנה הברון מבארי ואני, רשימה ב”ארץ וטבע” (מס’ 40)

(ולא תאמינו מה תכננו לנו פה לא מזמן…) שנת 1961; שלהי קיץ; ארבעה צעירים מיוזעים משוטטים במרחבים שבין חורבות שֻעוּת

(פסיפס בית הכנסת העתיק במעון – תמונת מצב)   עד שתצא לאור הרשימה הזאת – כולנו מקווים שרצפת בית הכנסת