
אצל סרן יהודה מיטלמן (מפקד קורס מפקדי-כיתות נח”ל, מחזור י”ד)
בסוף תקופת הטירונות במחנה 80, כל גרעין הפריש – כנהוג אז – עשרה אחוזים מבניו ומבנותיו לקורסי מכי”ם. הקורס
בסוף תקופת הטירונות במחנה 80, כל גרעין הפריש – כנהוג אז – עשרה אחוזים מבניו ומבנותיו לקורסי מכי”ם. הקורס
בשלהי שנת 1990, החליט משרד הבטחון לפתוח מעבר נוסף לרצועת עזה (“מעבר קטיף”) מול קיבוץ כיסופים, ולסלול אליו כביש
כשהתחלתי לעבוד ברשות העתיקות, חבר שלי אמר לי: איזה כיף לך, תקבל רכב, תהיה עצמאי בשטח, תטייל לך בכל הנגב,
בראשית שנות ה-60 נסלל חלקו הדרומי של כביש 234 – מקיבוץ אורים עד קיבוץ צאלים. קטע-כביש זה הוא בן
“העולם כמרקחה” — בכותרת ראשית זאת יצא העיתון “דבר” באחד הבקרים, לאחר שעורך הלילה היה מבולבל מרוב הידיעות שהציפוהו על
בשוליים הצפון-מזרחיים של העיר אופקים שבצפון הנגב מצוי אתר עתיק, רחב-ידיים עד מאוד, משני עברי נחל פטיש. במפות המנדטוריות הוא
בשנת 1989, עם הפיכת המחלקה לארכיאולוגיה במשרד החינוך לרשות העתיקות העצמאית – הצטרפתי רשמית לרשות כחוקר זוטר ועוזר לארכיאולוג
בקיבוץ גבולות, בוועדת כוח-אדם (אגב, במחשבה נוספת – שם שמאוד לא-מתאים לוועדה בקהילה הקיבוצית: היא עוסקת לרוב בדיני נפשות, שהן
בשלהי שנות הארבעים התגוררה משפחתנו בדרום העיירה חדרה, סמוך למקום עבודתו ה”רשמית” של אבי כמנהל העבודה הראשי של הפועלים