לפני כשבועיים נזכרתי שאני זקוק לאחד מהספרים הספוּנים בארון של ה”כּל-מִינֵי” בחדר העבודה שלי, היכן שהוא במדור העליון. גררתי כיסא, קירבתי אותו לארון ועליתי עליו (ראו, הוזהרתם: אל תעשו שטויות כאלה יותר! ועוד בגילכם!), הושטתי את היד ו… נפלה לי על הראש שקית ניילון שנראתה מוכרת: היא הכילה, בין השאר, טיוטות ושאר ניירת משנת 1988, שבה חזרתי למשך שנה לניהול בית-ספר-ערב למבוגרים במועצה האזורית אשכול כדי להצילו ממשבר מתמשך (ובין השאר גם פיטרתי מורים ש”פישלו” ועוד הרפתקאות שאולי יגיע הזמן לכתוב עליהן); היו בשקית גם פריטים – כמו כל מיני רישיונות ישנים שפג תוקפם אך “היה חבל לי לזרוק אותם” – אתם מכירים כבר את הסטיות שלי…
אבל – בלט בערימה גם צרור טיוטות של טקסטים שליווּ שש-עשרה שנים של תצוגות ארכיאולוגיות בוויטרינה מוארת, צנועה בגודלה (שמידותיה, למיטב זכרוני, היו לא יותר מ-50 על 50 סנטימטרים) שהותקנה לבקשתי במועדון לחבר בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת. בוויטרינה הייתי מציג פריטים עתיקים עם הסברים מפורטים אך שווים לכל נפש וגם מוסיף ברקע, במידת האפשר, ספר פתוח עם צילום או ציור להוספת עניין ואולי כדִרְבּוּן-יתר להגברת ההתעניינות. התצוגה חודשה כל שבועיים-שלושה. בתצוגות הראשונות הראיתי משלל אוצרותי שליקטתי במשך השנים באזורנו; בהמשך גם שאלתי עתיקות ממכמני אוניברסיטת בן גוריון.
אחרי שנים אחדות העברתי את התצוגה לחדר האוכל, והיא שכנה על הקיר שבו הדלת אל מחסן התרבות (אחרי הכניסה, משמאל). כדי להיות בטוח ש”יש עם מי לדבר”, הֵפצתי שאלון בתאי הדואר ואכן – עד כמה שאני זוכר – למעלה מעשרים שאלונים חזרו אלי עם סימון התשובה “אני צופה בקביעות בתצוגה” (ואל תשכחו שבגבולות שכנו אז בערך מאה אישה ואיש מבוגרים בלבד). בהזדמנות זאת ברצוני להעיר, כי אם כבר קורה שאני מנהל וויטרינה שעוסקת בעבר – לא נעדרו ממנה גם סתם “ענתיקעס” בעלות עניין. לשיפוטכם.
והנה, ביום בהיר אחד אני מקבל מכתב רשמי אדיב מרשות העתיקות, בערך בזו הלשון : עקב “זליגה” רבה של עתיקות מאוצרות המדינה אל כל מיני סוחרים בלתי-מורשים, אנו מנסים להקפיד יותר על הגנתן. התצוגה שלך לא מספיק מוגנת ולכן עליך לחסל אותה מיידית.
בזה הסתיימו 16 שנות ארכיאולוגיה בוויטרינה בגבולות.
להלן אזכיר מבחר זעיר מהתצוגות:
- שני אוסטרקונים (כתיבה בדיו על חרס) ביוָונית מראשית התקופה הביזנטית. מחורבת מלתעה (“גוש מגן”). ברקע – טבלת התפתחות הכתב.
- מטבע דוּקַאט וֶנֶציַאני מצופה זהב. נמצא בין אורים לחצרים (שהוצג מתחת לעדשה-מגדלת גדולה). ברקע – צילום של שני מטמונים של גושי-כסף ששימשו לסחר-חליפין שנמצאו ביהודה.
- מערכת כלי-שולחן מצריים מחרס, בני המאות ה-15-14 לפני הספירה. מחפירות שבוצעו בחרובית. ברקע – צילומים מהחפירות.
- רימוני-יד בעלי פתיל-הצתה חיצוני ממלחמת העולם הראשונה. נמצאו בשרידי מוצב תורכי ליד נתיבות. ברקע- צילום של ראשוני הרובים (סוף המאה ה-15) ממוזיאון בקופנהאגן.
- דיוקן של ראש במטבעות: 14 דוגמאות, מימי אלכסנדר הגדול ועד ימינו. מאוסף אברהם אקשטיין (אבא שלי). ברקע – צילומים של מטבעות נוספים.
- קטע ממרזב-אבן מחורבת באר שמע (בין אורים לצאלים).
- נר-שמן וכוס-שתיה מחרס מהתקופה הביזנטית. ברקע – צילום של כוסות-זכוכית מאותה תקופה.
- מקטרת-חרס משלהי התקופה העות’מאנית מהר קרן, ליד הגבול עם מצרים. ברקע – צילום אבן-גבול מס’ 91.
- שברי כלי-חרס מעוטרים מימי השופטים – המאה ה-11 לפני הספירה: חרסים פלישתיים, חרס בסגנון פיניקי-דרומי, פך כנעני, חרסים אגאיים ופכית מיהודה. כולם מתל שרע. ברקע – מפת מזרח הים התיכון.
- חרסים ממקבץ של שבעה אתרי-פרזות זעירים מימי המלך דוד סביב גבולות, בהשפעות יהודאיות ופלשתיות. ברקע – מפת איתור.
- שבר של כלי-חרס מעוטר בגילוף בסכין, מהתקופה האִסלאמית הקדומה (1099-634 לספירה), מאתר ליד רעים. ברקע – ציור של דוגמאות מכֵּלים בני התקופה.
- שפת קערת חרס, מעוטרת בצלבים, שכנראה שימשה בפולחן הנוצרי בכנסיה. מקור – מחורבת מעון. ברקע – צילום מפסיפס כנסיית שלאל שנחשפה בפארק אשכול.
- משקולות-פלך מחומרים שונים ומתקופות שונות מאתרים לאורך נחל בשור: מטין (האלף הרביעי לפני הספירה), מבזלת (האלף השלישי לפנה”ס), מברונזה (האלף השני לפנה”ס), מאבן –גיר (האלף הראשון לפנה”ס), ומעץ (מימֵינו). ברקע – אטלס “אדם ועמלו”.
- כלי-צור שונים מהתקופה הניאוליתית, בני האלף החמישי לפני הספירה, מאתר ניצנים. ברקע – דו”ח החפירה באתר.
- הבזיך – כלי-חרס דמוי קרן קונית (בלועזית קורְנֶט), ייחודי לתקופה הכלקוליתית. בתצוגה – שברי בזיכים מנחל גרר. ברקע – ציורי בזיכים שנמצאו בחפירות.
- פכית דמויית שק, אופיינית לקרמיקה המצרית של ראשית השושלות הפרעוניות; הציור שלה שימש היירוגליף שבוּטָא “נוּ”. נמצאה בעין בשור בפארק אשכול.
- קלע, מורכב מבית קיבול לאבן ובעל שתי ידיות-שרוך ארוכות. נשק קדמון ידוע ובשימוש עד היום. בתצוגה – קלע בדוּאי שנמצא בנחל בשור, מיוצר מבד של תחבושת. ברקע – ציור של חיל-קַלָּע.
- נר-חרס שלם מחפירות באר שבע, מראשית המאה ה-9 לפנה”ס. ברקע – טבלת התפתחות נרות החרס.
- משרוקית מקונכיית חילזון הארגמן, שמוצאה מן הים התיכון. נמצאה באתר בן המאה העשירית לפנה”ס ליד גבולות. ברקע – צילומים של כלי-נגינה מקונכיות.
- קערת אפייה מצרית מחרס גס, מימי השושלות הקדומות; שימשה לאפיית לחם הידוע בשם פֶּסֶן. באתר עין בשור יצרו קערות כאלה ונותרו בו שברים רבים.
- צַפָּחָת, בעברית פשוטה – מֵימיה, כלי לנשיאת מים בנוחיות. שומרת על צורתה המיוחדת כבר אלפי שנה. בתצוגה – צפחת מהמאה השביעית לספירה מחורבת מדור (ליד רעים). ברקע – מימיה צבאית סטנדרטית.
- לוח שחמט, חרוט על אבן, מהתקופה הממלוכית (המאות ה-13-16 לספירה). נמצא ליד מאגר רעים בגדת נחל גרר. ברקע – ציור של משחקי-לוח קדומים ממצרים.
- שבר של אבן- ליטוש מחלוק צור מאתר כלקוליתי ליד גבולות, ולהב מלוטש של גרזן-צור. ברקע – אבני ליטוש מהדוּחַ על אתר שער הגולן.
- קנקני-חרס מהתִלִים גמה ושרוחן מהתקופות ברזל ב’, רומית וביזנטית. ברקע – מאמר על התפתחות הקנקן.
- טַס-אפיה בן המאה התשיעית לפנה”ס מתל ערד. ברקע – צילומים של אפייה מסורתית מעל אש פתוחה.
- פך-קומקום מתקופת הברונזה הקדומה א’ (3100 לפנה”ס) מאתר גשר הבשור (ליד פארק אשכול).
- פעמון ברונזה מימי הביניים, מוצא לא ידוע. מאז ימי קדם, צליל הפעמון נחשב כמרחיק רוחות רעות. ברקע: צוואר סוס מעוטר בפעמון – תבליט אשורי מנינווה.
- שרידים ממלחמת העולם הראשונה מחבל הבשור: כידון של רובה ושני תגי-כובע ממתכת, האחד של פרש אוסטרלי והשני של תותחן אנגלי (הועברו לתצוגה במוזיאון האנז”ק בבאר שבע).
- צלמית-פִּרְיוֹן ניקבית מחרס מראשית תקופת הברונזה הקדומה מאתר גשר הבשור. ברקע – צילום של עמודי-פריון גבריים מקורסיקה,
- קוֹנוּס-אבן של אובניים מהירות של קַדָּר מהתקופה הביזנטית. מיועד לייצור המוני.
- כלי-עצם בעל קוף (מחט, מרצע), בן 6000 שנה בערך, ששימש באריגה להשחלת חוטי הערב, מנחל בשור. ברקע – צילום כלי אריגה ממערה בנחל חֵמָר.
- טביעות-חותם על גושי-טין (“פְּלומבות”), בערך 3200 לפנה”ס מהאתר המצרי בעין בשור. בטביעות – שמות פקידים ועיטורים. ברקע – צילום טביעת-חותם מתל שרוחן עם שרידי שם האל אמון.
- להבי-צור של מַגָּלים: קבוצה של להבים בעלי שינון וברק-שימוש מאתרים מתקופות שונות לאורך נחל בשור. ברקע – מגל פלדה בדוּאי.
- כְּלֵי טֶרָה סִיגִילָטָה, יבוא מדרום אירופה בתקופה הרומית; מעוטרים בתבליטים ומחקים בצורתם כלי מתכת. מאתרים שונים באזור. ברקע – צילומי כלים.
- מגרדי מניפה מאבן-צור: כלי מיוחד למזרח התיכון באלפים החמישי עד השלישי לפנה”ס. מקובל להניח ששימשו בעיבוד עור. הפריטים מאתרים לאורך נחל בשור.
- מקור וחיקוי: “מטבעות” מפח, כחיקוי למטבעות אמיתיים מהתקופה העות’מאנית, לשימוש בעדַיּים בשימוש הבדואיות. ברקע – עדי-מצח של בדואית עם כ-40 מטבעות, מקוריים וחיקויים, מצפון סיני.
- חרפושית-קמע בסגנון הממלכה החדשה במצרים (1580-1100 לפנה”ס) מימי הבית הראשון. בכתובת ההירוגליפית: “האדון מגיש פרח לאל אמון-רע”. מתל עירא (מזרחית לבאר שבע). ברקע – תבליט מצרי.
- קירמיקה פלישתית מחבל הבשור; ניכרים בה שרידים מהמסורת האגאית. היתה בשימוש באזורנו כחפצי-נוי החל מהמאה ה-11 לפנה”ס במשך כמה דורות.
- מפת אזורנו בספר הדרכה לטיולים בארץ משנת 1922, שהיא שנת הכרזת המנדט הבריטי על “פלשתינה-א”י”, בעקבות כיבושה בשנת 1917 (ובבדיקה זריזה הסתבר לי כי מאז ימי-קדם, ארץ-ישראל נוטה להיכבש בתאריכים המסתיימים בסִפְרָה 7…).
- כן-קטורת מאבן-גיר רכה, כמעט שלם. נלקט במחצית הדרך בין גבולות לצאלים בתחומי אתר בן המאה העשירית לפנה”ס. ברקע – מאמר על כני קטורת.
- טיפוסים שונים של גרזני-צור בני התקופה הכלקוליתית מנחל בשור, על חלקם קיימים שרידי ליטוש. ברקע – ילידים באוסטרליה מפעילים גרזן-צור.
- אבני-פותה לצירי-דלתות מתקופות שונות מאבן-גיר ומבזלת שנלקטו באזור. ברקע – ציור המשחזר דלת קדומה על מרכיביה.
- קליפות ביצי בת-יענה. יענים היו נפוצים בדרום חבל הבשור עד מלחמת העולם הראשונה. בתקופה הכלקוליתית, אמנים יצרו מהן חרוזים לקישוט.
הבאתי לעיל מדגם קטנטן המיצג את מאות התצוגות שעברו בוויטרינה הצנועה שלי. בעתיד אולי אחזור לשקית ואֶשְלה ממנה עוד. נראה.
דן גזית, 23.1.2021
אני זוכרת את הויטרינה במועדון!
ולגבי הסוף המר – יש לי מה להגיד, אבל זה יהיה בעל פה ולא כאן 🙂
דן זה נשמע שהתצוגה היתה נהדרת ומלמדת.
יכול להיות נהדר להפוך את התצוגה ההיסטורית לכזו וירטואלית.
אני בטוח שעוד רבים מלבדי ישמחו לראות וללמוד, רשימת המוצגים שצירפת מרתקת.
שלמי, רתמים.