ארכיון של: אפריל 2017

אתרי-פולחן עתיקים בחבל הבשור   ארץ השאמאנים* – כך כינה את אזורנו הארכיאולוג יצחק גלעד, בהביעו את התפעלותו ממגוון אתרי

פֶּסֶל-שַׁיִשׁ מחורבות העיר העתיקה חלוצה בימי כהונתי כארכיאולוג מחוז מערב הנגב ברשות העתיקות – זכיתי בטריטוריה נרחבת אך ללא סיוע

(נו, אז מי התגורר פה פעם???)   “פלשתים”; מונח טעון, תלוי במחקר הנופל לידיך: החֵל מגוי פרוטו-יוני ממוצא אגאי שגבריו

                         (ולא תאמינו מה עשו שם)         נא הכירו: נחל שְמַרְיָה (ואדי אבו-סמרה, “אבי השזופה” או “אבי הפטפטנית”); נחל

מחצבות-אבן עתיקות בחבל הבשור מקורות לאבני-בנין מצויים בחבל הבשור בשלושה מפלסים: המפלס העליון הוא הגבעות הרדודות העוטרות את מישורי החבל

(משׂוּכות הצבר כסַמָּן תרבותי) כפי שנכתב במדור זה בעבר, במהלך השליש השלישי של המאה ה-19 כָּפה הממשל העות’מאני רפורמה אגררית

נתיבי הסחר המדברי בחבל הבשור התחתי מבין כל מסלולי השיירות שחצו בעבר את חבל הבשור (וראו ב“ככה זה” 9 ), נתיבי

(מטעי האגבות ומפעל חוטי הסיסָל בגילת) צמח האֲגָבָה (מיוונית: “אציל”), שיח-נוי טרופי ממוצא מקסיקני, הגיע לאגן הים התיכון ולאפריקה במאה

(אורווה תת-קרקעית עתיקה בתחומי בִּיר הַדַאג’) הכל החל כאשר בעיצומהּ של מלחמת המפרץ הראשונה (1991 – יריעות-פלסטיק נגד טילים –

(מפעלות השלטון העות’מאני בצפון הנגב) כ-350 שנות ריבונות עות’מאנית בצפון הנגב חלפו ללא נוכחות שלטונית עד שבימי הסֻלטאן מחמוד השני