לתולדות שמות ישובים:
ישובים שבראשיתם כונו רשמית על-פי השם הערבי של נחלתם:
בארי (1946) = נחבּיר, (וגם הצופים ב’). (נחביר= [אדמה] שסועה, בתרונות)
אורים (1946) = גְרֶן (באתרם הראשון), עימארה (עימארה=בנין, מבנה; הכוונה לתחנת המשטרה המנדטורית).
מבטחים (1947) = רַבְּיָה (וגם “שבילים”, לאחר שפורק המאחז הצבאי ב-1950 ועלה המושב). (רביה= גבעה קטנה).
נירים (1946)= דָנגוּר (שם הרוכש היהודי של הקרקע; מאוחר יותר הוקם במקום קבר קדוש “נבי דנגור” והבדוים בסביבתו כוּנוּ “דַנָאגְרָה”).
ניר עוז (1955) = כונתה עם עלייתה על הקרקע כהיאחזות-נח”ל בִּיר עַ’ארָה (ע”ש הבאר הסמוכה).
ישובים שבעלוֹתם על הקרקע נקראו בשם אחר:
צאלים: בשנת 1934 הוקם באתר ישוב פרטי בשם “אבן יאיר” שהתפרק לאחר חדשים אחדים. הקיבוץ נוסד בשנת 1947 בשם “שרשים”.
ניר יצחק (ע”ש יצחק שדה): נקרא עם עלותו על הקרקע (1949) בשם “ארץ ישראל ט”ו” ו”דנגור” (שמות שעברו מנירים לאחר שהצפינו לחורבת מָעִין).
רעים: נוסד (1949) בשם “תל רעים” (וגם הצופים ו’). (רעים= בעקבות תרגום שגוי של גֶ’מֶה התל).
כרם שלום נוסד (1955) כ”כרם אבשלום”, היאחזות-נח”ל דתי שהוחלפה בהיאחזות-נח”ל של בני-קיבוצים של השומר הצעיר (ואולי נקרא בראשיתו תקופה קצרה “דקל אבשלום”, ע”ש אבשלום פיינברג). אבשלום= עיבוד השם הערבי כרם אבו סָלים.
עין השלושה כונה “משלט 112”. קדם לו נווה יאיר ב- 1949 שהתפרק; עין השלושה עלה (1950) בצמידות אל שרידיו, ממערבו (נקרא ע”ש שלושה חברים שנפלו).
עין הבשור הוקם (1982) בשם “(אגודת) תל שרוחן” ולאור ההתנגדות העזה לשם הוצע לו “זיכרונה”. לאחר שכמה שולחנות נהפכו התקבל השם הנוכחי…
שדי-אברהם (ע”ש אברהם הרצפלד): השם המקורי היה “יסודות הדרום” (1982).
עמיעוז: מבטחים ב’. (1968).
ישע:מבטחים ג’; ישעי.(1968).
ניר עוז: מגן ב’. (1956; בשולי המשבצת של צור מעון, 1949 – 1952).
אוהד: בשור ב’. (1968).
תלמי אליהו (ע”ש אליהו קראוזה): בשור ג’. (1968).
גבולות: המצפה הראשון בנגב (1943). נקראה ב-1946, עם הגעת הגוף החדש, גם “אלמגור”. בתום מלחמת העצמאות הקימו את הקיבוץ באתר צפונית למצפה – כַּארְם אַ-סַּלַטִין.
דן גזית
