“סיבוב חנה’לה”

(כביש מיותר לכאורה שהפך לעמוד-שידרה יישובי)

     כביש 241 (=”כביש הרעב”, צומת גילת – צומת מעון) נסלל לסירוגין בשנים 1943-1946, ברובו על-גבי משעול ותיק שכיוונו מזרח-מערב   שבדיעבד חיבר את הנקודה הקרובה ביותר בכביש 25 לחאן יונס (בעוד שכביש 25, שהוא כביש באר שבע – עזה, נסלל בשנת 1937 – כפעולה איסטרטגית כנגד “המרד הערבי” = “מאורעות תרצ”ו-תרצ”ט” – ברובו על דרך עות’מאנית מוסדרת).  לאורך הדרך הרוחבית הזאת (שתתגלגל לכביש 241) היו מקורות-מים קבועים אחדים: באר באפיק נחל שמריה, ליד מטע האגבות; באר באפיק נחל פטיש, ממזרח לתחנת הרכבת  באופקים – היא בִּיר בּוּרֵקִי (“באר המצודה” בערבית משובשת, עקב קרבתה למצד על גבעה סמוכה); קבוצת בורות-מים ובאר בחורבת פטיש, מערבית לתחנת הרכבת באופקים; נביעות עין שלאלה – היום עין-בשור אשר בפארק אשכול ובאר שופעת בחורבת מעון – היא בִּיר מַעִין. כביש הרעב המקורי, החולף על-פני מישורי חבל הבשור, הוא מטיבו כמעט ישר לכל אורכו מלבד פיתול חזק אחד החובק את מידרונהּ של התגבהות בדרכו, היום סמוך לכניסה אל מושב מסלול, מערבית לו. על פסגת ההתגבהות הזאת הוקמה בשנת 1922 “נקודת טריג.” מס’ 3 (המצויינת כ- Major 3) ברשת הטריגונומטרית הראשונה המודרנית של ארץ ישראל. M3 זאת מהווה פינה במשולש הראשי שממנו נמדדה כל המערכת הארצית (*). היום האבן וסביבתה הפכו לנקודת-תצפית מעוצבת ומוסברת בביצוע קק”ל.

     סיבת עיקול הכביש בנקודה הזאת היא נוהגם של הבדווים המקומיים לקבור את מתיהם בהתגבהות הזאת – מקום נישא ובודד הנצפה מכל סביבתו שהכביש המנדטורי עקף אותו בחדוּת. סמוך ל”נקודת הטריג”, ממזרח להּ, קיימת חורבת מבנה שבאחת מהמפות הישנות מכוּנה  “בית הרצען” (בערבית); בזמנו הצעתי לנהל בחורבה חפירה ארכיאולוגית-לימודית עם תלמידי בית הספר הסמוך – שמא נוכל לזהות את משמעותו של שמהּ המסקרן… אגב, באותה מפה ישנה מראשית המאה ה-20 מצאתי כי האתר הזה שימש כעין מרכז לתפזורת של מבנים ולידם שטחי מטע, בארות ובריכות למי השקייה.

     בשנות ה-80 חוּדש תוואי הכביש הוותיק והעיקול הזה תוכנן להתמתן מאוד. כאשר התברר לי, לפי מִתְאָר יתדות הסימון, כי הכביש המחודש אמור לחצות את הגבעה – פניתי למנהל העבודה במקום בעניין הקברים; הוא די-זלזל בי, אך כשהחלו לצוץ עצמות, הסכים להסיט את התוואי… עד אז, בכביש המנדטורי, רבים מכלי הרכב לא הצליחו “לקחת את הסיבוב” הזה וגלשו לשדה הסמוך.

       הגדילה לעשות חנה’לה מקיבוץ גבולות (גילוי נאות: קרובת-משפחה שלי) וגלגלה בעיקול כמה וכמה פעמים את המכונית שבהּ נהגה. פגיעת הראש החמורה שלה אמנם נרפאה כליל (ויש אומרים: אף איזנה אותה במקצת…) אך מאז נותר אצלנו הכינוי לעיקול – “סיבוב חנה’לה”!

     ומהיכן הגיע כינויו של הכביש “כביש הרעב”? בסוף שנות ה-30 ובראשית שנות ה-40 חלה בנגב בצורת חמורה ועדרי הבדווים החלו לגווע ברעב ובעקבותיהם גם בעליהם. לעזרת הבדווים הרעבים יזמה הממשלה, בין השאר,  את הסלילה  (המיותרת…) ושכרה אותם כפועלי-כביש על מנת שיוכלו לרכוש מזון, להם ולבעירם, בשכר שקבלו תמורת עבודתם. והנה, בחורף 1946 שבו סוף-סוף הגשמים החסרים, שוב צמחו עשבי המרעה וכל הבדווים נטשו את הכביש וחזרו לעדריהם. מאחר והסלילה החלה במזרח – כך הכביש לא נסתיים לעולם והגיע רק עד לחורבת מעון, וכך גם דבק בו אז הכינוי “הכביש שלא מוביל לשום מקום”…

     דרך אגב, “כביש הרעב”, כרוב הכבישים המנדטוריים, נסלל מתשתית של “סולינג”, לאמור – בסיס של גושי-אבן צמודים במיצג אנכי וביניהם מילוי של גזיזי האבן שנוצרו מפעולת הסיתות ומשני צדדיו לאורכו אבני-שוליים בולטות; שכבת האספלט נוספה לו רק כתריסר שנים מאוחר יותר ועד אז – החסים על צמיגי מכוניותיהם נהגו לנוע לצידו ולא עליו… בשנות ה-80 הוא כבר נבלע כמעט כליל בתוואי הכביש המחודש, מלבד שני קטעים קצרים שניתן להבחין בהם כיום את תוואי הסולינג: האחד ליד ההתגבהות שעליה הציון M3 והשניה צפונית לקיבוץ ניר עוז, בתחומי חורבת מעון.

     “כביש הרעב” (אשר כינויו זכה, ברבות הימים, לפרשנויות מצחיקות כגון “שיבוש של הכינוי ‘כביש הרב’, על-שם הרב של סעד” וכדומות לו…), זכה שקיומו הוכח כחיוני בהקמת המושבים הראשונים בחבל הבשור  וכן בייסוד העיר אופקים.

     השלמות היסטוריות, תצפיות-נוף והדגשים מקומיים – ניתן לקרוא כמוסף בפוסט “וינִקהו דבש מסלע” באתר שלי (“אבני גזית”); על תולדותיו של המעבר על נחל בשור – מפורט בפוסט “גשר על מים סוערים” באתר.

                                                                                  דן גזית

נ”ב: ציפור קטנה לחשה לי כי העיקול המכוּנה בפי “סיבוב חנה’לה” זכה באזורנו לכינויים אחרים, גם-כן על שמות נפגעים נוספים…

(*) אל נקודה זאת גם נמתח אז במַאֲזֶנֶת קו יתדות-ברזל מחוף הים של העיר עזה לסימון גובה פני הים עבור מפת ארץ ישראל. לאחרונה נחשפו שלוש נקודות מקו זה.