מהו ההבדל בין זבוב לפיל ?

(תשובה: פיל אי-אפשר להזביב אבל זבוב אפשר להפיל – ועל זה יסופר כאן)

בבית הקירור העתיק בגבולות קיימת פעילות קדחתנית מזה שנים אחדות: זהו “מרכז הַגָּחָה גבולות” של “בִּיוֹפְלַיי” שדה-אליהו, בהנהלתו של נדב מִישׁוֹב, בן למייסדי אוהד.

מיהו האויב המר של החקלאות? מי שאמר “הממשלה” גם צדק, אבל כאן הכוונה היא לזבוב קטן המכוּנה “זבוב הים התיכון” או “זבוב הפירות”.

– נדב: נקבת הזבוב מטילה ביצים בפירות ובירקות (אצלנו: בהדרים, ברימונים ובפלפל); הרימות המתבקעות מהביצים ניזונות מהפרי ומהירק וגורמות לרקבונו. לא אנחנו המצאנו את הצרה הזאת – החל מאמצע המאה ה-19 הגיח הזבוב ממולדתו שבמערב אפריקה ו”כבש” את כל אגן הים התיכון; לפני כ-40 שנה הגיע גם למקסיקו ומשם לארצות הברית, שם הוכחד בעמל רב.

– איך הוא עף עד לשם?

– נדב: זהו שלא! האדם בעצמו הפיץ אותו בעולם בהסעת פירות נגועים באניות ובמטוסים.

– אז למה לא מרססים וזהו?

– נדב: מכמה סיבות: המָלָתְיוֹן, שבו משתמשים, הוא רעל חזק שלמזלנו מתפרק תוך כמה ימים ולכן לפרדס נגוע, למשל,  דרושים עד 30 (!) ריסוסים לעונה – הוצאה כספית עצומה; הריסוס פוגע גם בבעלי-חיים לא-מזיקים וגם במועילים; המלתיון פוגע במערכת העצבית של האדם וגורם לעיוותים בילודה – בדוּק; כיום אי-אפשר לייצא תוצרת חקלאית עם שרידי מלתיון – היא נפסלת על הסף. השיטה שלנו היא הדברה ביולוגית על-ידי שימוש בזכרי-זבובים מעוקרים (SIT).

– וכאן אתם נכנסים לתמונה…

– נדב: הרעיון של הדברה ביולוגית הוא לא חדש; הוא מבוצע בהצלחה בערבה משנות ה-90 (בשיתוף ירדן: הזבוב אינו מכיר בגבול בין-לאומי…) ומתפשט לאזורים אחרים (עמק בית שאן, הגולן, לכיש) ועתה פועל גם אצלנו בחבל הבשור.

= איך זה עובד?

– נדב: בשלב הראשון, מקרינים רימות של הזבוב בקרינה רדיואקטיבית מבוקרת הגורמת לעיקור הזכרים הבוקעים מהן. אחרי שנים שהרימות המוקרנות יובאו מחוץ לארץ –  עתה מגדלים את הזבובים במפעל ביופליי אשר בשדה-אליהו. בשלב השני אנחנו מעורבים: משדה-אליהו מובאים – כארבע פעמים בשבוע – גלמי-זבוב מעוקרים (שבהם נמות הרימות המוקרנות). אנו מגדלים את הזבובים המוקרנים אצלנו עד שיצאו מהגולם  ומפזרים אותם ממטוס פעמיים בשבוע מעל השטחים המטופלים. הזבובים הזכרים ממלאים את יעודם ומפרים את הנקבות, אך – כזכור – אבוי, הם מעוקרים; וכך הדור הולך ופוחת. היום שטחי הטיפול שלנו משתרעים כמעט עד קו אשקלון – קרית גת ולכן עברנו לפיזור הזבובים המעוקרים במטוסים קלים (ססנה). הזבובים נשלחים מהמטוס קפואים למחצה כך שלא ייפגעו מהצניחה החופשית ועד שיגיעו למטרתם יגיעו לשיאם. ההוצאות הגבוהות של ההטסה מתקזזות יפה עם החיסכון בכוח-אדם שבשיטה הידנית. במקומות רגישים, כגון סמוך לגבול הרצועה, אנו מפזרים מתוך טנדר נוסע;  אנחנו גם מחליפים ידע עם מפעלים מקבילים בארצות אחרות בכל רחבי העולם.

– ואיך יודעים שהכל מתקתק  כמו שצריך?

– נדב: במקביל אנו מפזרים מלכודות-זבובים ומהן נלקחים לעתים מזומנות מדגמים לבדיקת תוצאות: הזבובים המעוקרים פולטים שרידי-קרינה שאותה אנו מזהים במעבדה שלנו באוהד. בנוסף אנו מבצעים פיקוח מקצועי בשטח לבדיקת תוצאות.

מלבד ההגנה על היבולים של האזור, יש למפעל שלנו ערך-מוסף בהיותו מעסיק ומפרנס כ-15 משפחות מרחבי המועצה האזורית אשכול.

– ומהיכן מגיע המימון למערכת ההדברה הביולוגית המעניינת הזאת?

– נדב: הרבה גופים מעוניינים בהצלחת ההדברה והם תומכים בהּ כספית: משרד החקלאות על שלוחותיו השונות, המכון להדברה ביולוגית, מועצת הצמחים וענף ההדרים. אנו גם משתדלים להגיע עד רמת החקלאי הבודד ולעבוד איתו “בראש אחד” כי חלק חשוב בהצלחת ההדברה הביולוגית תלוי ברמת הסניטציה של השטח, כדי למזער למינימום מוקדי-דגירה אחרים לזבובים. אנו מתכוונים גם להגיע  למערכת החינוך הפורמאלי כדי להטמיע בנוער את חשיבות ההדברה הביולוגית.

– ואיך הגעת למבנה בגבולות?

– נדב: ידעתי עליו מקודם והוא תפור עלינו בּוּל. חוץ מזה – ההצלחה שלנו היא גם ההצלחה שלכם!

– תודה ובהצלחה לכולם.

דן גזית