(שדות-תעופה ומנחתים בחבל הבשור ובשוליו)
קולות הניסור הצורמים של המְראות מטוסי הריסוס מהמנחתים הפזורים ברחבי חבל הבשור, מזכירים לנו כי אך חלפו בדיוק 13 שנים מטיסת הבכורה של כלי-טַיִּס הכבד מהאוויר וכבר נחנך (במרס 1916) בשולי אזורנו שדה התעופה הצבאי הראשון (!) בארץ ישראל – בבאר שבע (היום סלול עליו רח’ ביאליק), ושֻבָּץ בו גף בן 8 מטוסים גרמניים בשרות הסֻלטאן התורכי במסגרת המלחמה העולמית הראשונה. שלושה חדשים מאוחר יותר, ליד נביעות השלאלה (עין בשור), נחנך מנחת למטוסים גרמניים שפעל כשלושה שבועות. בראשית שנת 1917 כבשו הבריטים את דרום רצועת-עזה ובחודש מרס החלו להשתמש במנחתים בנוציראת וברפיח וחודש אחר-כך בדיר אל-בלח. מולם השתמשו התורכים במנחתים ליד תל שרע וליד הוּג’ (היום דורות). בחודש אוגוסט החלו הבריטים להשמיש שדה-תעופה צבאי גדול על שלוחה מפולסת, היום בין מגן לניר עוז (במקביל לכביש הפנימי). בשדה, שכינויו היה “נוּראן” (על-שם הקבר הקדוש, היום במגן), היו מחסנים ודירים לתריסר מטוסים שעסקו בתצפיות, צילומים, לוחמה במטוסי-אויב ובהטרדה והפצצות על ריכוזי כוחות ומסילות ברזל. “נוראן” סבלה מהתקפות חוזרות ונישנות של אותה הטייסת הגרמנית שבסיסהּ בעבר היה במקורו בבאר שבע (וב-1917 היא הועברה לרמלה). שדה “נוראן” היה פעיל כארבעה חודשים.
בשנת 1922 הוחלף המעמד של הארץ מ”טריטוריה עות’מאנית כבושה” ל”ממשל אזרחי זמני” בריטי בראשות נציב עליון, מועצה מחוקקת ורשויות לעניינים שוטפים. כשנתיים אחר-כך, רשות התחבורה הקימה נמל תעופה בינלאומי (!) לנוסעים ולסחורות מזרחית לעיר עזה (ומסלולו שרת את כוחות האו”ם עד 1967). השדה הנפיק חותמת מיוחדת על בולי הדואר – פריט נדיר לאספנים. הנמל האווירי נסגר ב”מאורעות תרפ”ט” – 1929, הועבר לצמח (שם עגנו בכנרת – כמו גם בים המלח – עד שנת 1942 מטוסי-ים של “בריטיש אֵיירוֵּייז” בדרכם להודו) והתחדש ב-1934 בלוד לקראת תערוכת “יריד המזרח”; באותה השנה החלה שם הבנייה, בשנת 1937 נשרף הטרמינל על-ידי פורעים ערבים ב”מרד הערבי”, וחנוכת נמל התעופה נערכה ב-1939. משנת 1973 הוא נקרא – נתב”ג.
כאשר צפון-אפריקה נתפסה בידי הגרמנים במלחמה העולמית השניה, החלו הבריטים להעביר כוחות ממצרים מזרחה במטרה לבנות קו-הגנה על נהר פרת בעיראק. במהלך הנסיגה הזאת נבנו בחבל הבשור, לאורך כביש 25, שני שדות-תעופה עם מסלולים ודירים למטוסים: האחד דרומית למעבר על נחל גרר (שרידיו עדיין נראים מהכביש) והשני דרומית למעבר על נחל פטיש (היום מנחת פעיל – שדה תימן). בנוסף לכך, תפס חיל האוויר הבריטי את מכרות הגפרית (מערבית לבארי) ובנה מתחם ענק של כ-120 מחסנים ממוגנים עבור פצצות ותחמושת-מטוסים (רובם עדיין ניצב בשטח).
קשים היו החיים בנגב הנצור בימי מלחמת העצמאות. כדי להקל על המצוקה, כבר בפברואר 1948 פעלו מנחתים למטוסים קלים בניר עם, בארות יצחק, נירים, צאלים, אורים ועוד – בסך הכל 14 מנחתים. באוגוסט 1948 פתח צה”ל במבצע “אבק 1” בו הכשיר מזרחית לרוחמה מנחת למטוסים כבדים, בתוספת “סניף” (“אבק 2”, באוקטובר), ליד עימארה=אורים; מבצעי “אבק” (ונקל להבין מדוע הם נקראו כך…) נמשכו פחות מחדשיים, ובמטוסי-תובלה (קומנדו, סקיימאסטר, די-סי-4, סי-46, קונסטליישן ודקוטה) הועברו בו – בשמונה טיסות בממוצע ללילה – כ- 2500 טון ציוד ויותר מ-5000 נוסעים (כולל החלפת חטיבת הנגב בחטיבת יפתח).
בשנת 1966 נחנך בסיס חיל האוויר בחצרים על רמה שטוחה בין ראשי הנחלים אל-קוף, אופקים, חצרים וערוצים היורדים דרומה לנחל באר שבע. לפי צילומי הלווין ב”גוגל”, הבסיס מקיף שטח הקרוב לזה של תל אביב; כשיבוא השלום ויכתתו חרָבות לאִתים וחניתות למזמרות – יהיו לנו עתודות-קרקע למכביר (כולל מנחתים בשטחי האימונים מדרום לנו).
דן גזית
– מזה שנים קיימת תכנית להרחקת מנחתי הריסוס מקרבת הישובים אל לב השטחים החקלאיים מצפון לטל-אור. אנו עדיין ממתינים.
– תודותי נתונות לד”ר דב גביש שהעמיד דברים על דיוקם ותרם לרשימה מידיעותיו, למרדכי ספיר האָמוּן על הארכיון באוּרים ולאמנון גת (רעים) הבלתי-נלאה.
– במסגרת הרשימה הזאת ראוי להזכיר אירוע יוצא-דופן מימי הנגב הנצור,שתחילתו בנחיתת-אונס ליד אורים הישנה של מטוס-קל מצרי שהוביל סמים וסופו בעזר ויצמן הטייס שהטיס אותו מצאלים – ועל גרסאותיו השונות מסופר באכסניה אחרת…
– להרחבה כדאי לעיין: מרום, ע’. 2014. הולדתו של קרב האוויר. מערכות 456: 51-46.
פורסם לראשונה ב “ככה זה, גיליון-75”