אז היכן באמת שָכנה גרר ?
“גרר” – בין אם היה זה ישוב, חבל-ארץ או נחל – הוא שֵם מכונן בתולדות האומה: המסורת המקראית קובעת כי שָם שָׁכְנוּ, לעתים, אברהם אבינו ובנו יצחק ומאז ראשית הנצרות (שקִדְּשָה גם את המקרא וחִפְּשָׂה אתרים לצליינוּת) קיימים נסיונות רבים לאיתור גרר המקראית – אך שאלות רבות נותרו ללא מענה וחלקן מובא להלן.
נתחיל בשֵם המקום: בימים ההם היו כל השמות הפרטיים (של אנשים ומקומות) בעלי משמעות. האם “גרר” מייצג “גרירה” (אולי נחל כלשהו ששִטְפּוֹ גורר אבנים) או שמא נגזר שמו מ”להתגורר” (“וַיָּגָר בִּגְרָר”: בראשית כ’ 1 – קָלַמְבּוּר [משחק-מִלִּים] שבְּדִיעֲבַד)? הנושא דורש מחקר לשוני מעמיק.
נעבור עתה למקורות: המקרא מזכיר, בהזדמנויות שונות, את “גרר”, “ארץ גרר”, “נחל גרר” ומבוא גרר”. הכינויים הללו מתייחסים ליְשוּת ששכנה מערבית לקו באר שבע–קדש (ברנע?) בימי האבות (יהיה תֵאֲרוּכָם אשר יהיה), בימי המלך אסא (המאה ה-9 לפנה”ס) ובימי המלך חזקיהו (המאה ה-8 לפנה”ס). המקרא אף קושר, בשלב מסוּיָם, את ארץ גרר עם שלטון פלשתי (“אבימלך מלך גרר”). מכיוון שהמקרא לא מתיימר להיות ספר היסטוריה או מורה-דרך גיאוגרפי – האם המסורות הללו מדוייקות ומהימנות? כלל לא ברור.
חלפו כאלף שנה ואֶוּסֶבְּיוּס, הבישוף של הקהילה הנוצרית בקיסריה, כתב במאה הרביעית לספירה מדריך לצליינים בשם “אוֹנוֹמַסטיקוֹן” (שֵׁמוֹן) ובו כאלף ערכים של שְמות מקומות שנזכרים בספרי הקודש, עם הצעות-זיהוי לאתרים בני-זמנו. על גרר הוא כותב: “- – על-שמהּ נקרא היום מחוז גרריטִיקֵי. נמצאת מעֵבֶר לדרומא (=דרומית להרי-יהודה והשפלה), רחוקה מבית גוברין 25 מיל (=מיל רומי – כ-1470 מ’) דרומה – -” (תרגום ע”צ מלמד). מכאן משתמעות שתי קביעות: היה מחוז על-שם גרר (הידוע היטב, ממקורות אחרים, בשם סלטוס גרריטיקוס=אחוזת גרר, שהיתה כפופה ישירות לקיסר) וכי את גרר – הישוב או הנחל – יש לחפש, לדעת אוזביוס, בסביבת נחל פטיש בלב חבל הבשור. האם הבישוף ההוא ידע אל-נכון היכן היתה גרר, או ניחש? האם למקדש הפלישתי שנחשף לאחרונה באתר משלהי המאה ה-11 לפנה”ס על גדת נחל פטיש יש קשר ל”אבימלך הפלישתי”? איך בכלל (ואצל מי) נגרר המידע על גרר לאורך אלף שנה? שאלות שפתרונן עדיין ממתין.
ההיסטוריון הנוצרי סוֹזוֹמֶנוֹס, בן המאה ה-5 לספירה, מזכיר מנזר שנוסד “בגרר בנחל”. בערך באותה תקופה נבנה המנזר בבאר שמע ובאחת מרצפות הפסיפס שלו יש כתובת (ביוונית): “המקדש של השילוש הקדוש שנבנה בידי פרשיו של הֶלַדְיוֹס מגרר ועבודתו נשלמה בימי אוֹתֵ’יאוֹקוֹן והכוהן סְטֶפַנוֹס” (תרגום י’ צפריר). האם המנזר בבאר שמע הוא המנזר “בגרר בנחל” (בתחום החורבה עובר וואדי אל-קוּף שהתנקז בעבר לנחל בשור) או מדובר במנזר אחר בנחל אחר? האם באר שמע היא גרר או קשורה למינהל של אחוזת גרר? הרבה רמזים אך הדרך עוד ארוכה.
מבחינה כרונולוגית, המקור ההיסטורי המאוחר ביותר לזיהוי גרר הוא מפת מידבא (“ככה זה” 49), משלהי התקופה הביזנטית או מראשית התקופה האומאית. גרר רשומה במפה כ”גֶרָרָה”, עם ציטוט מסִפרו של אוסביוס ליד תיאור של ישוב קטן התקוע בין אוֹגָה (הוּג’, ליד דורות) לבין באר שבע – בדיוק בנחל גרר היום. האם המפה מדוייקת? האם עורך המפה ידע היכן גרר או הֶעְתִּיק מאוסביוס, ללא ידע משֶלו? כמספר החוקרים כן מספר התשובות לכך…
המועצה האזורית “שדות נגב” אימצה בששון את הזיהוי השרירותי ואדי שריעה=נחל גרר, כממשיכת מסורת מגורי אבות האומה; היא מתייחסת בביטול לתהיות ולהצעות אחרות, כגון קביעותיהם של זאב וילנאי ויוסף ברסלבי, אבות ידיעת הארץ, כי נחל גרר המקראי הוא נחל בשור של היום (ולהפך).
כפי שנוכחתם, גם לחבל הבשור ישנה “גיזת זהב”ֹמשלו; ואולי, במסתרים, פועל אַרגוֹנַאוּט עתידי אשר ביום מן הימים ימצא את “אלדוראדו” שלנו.
דן גזית
– מומלץ גם להציץ ב“ככה זה ” 29.
– מעניין שבמפתו המפורטת של אחד מאלופי ידיעת הארץ, א’ י’ ברוור (דביר + ווינה 1925), נחל גרר כלל לא מצויין (לעומת נחל בשור, המזוהה שם עם ואדי שריעה).
פורסם לראשונה ב “ככה זה , גיליון-73”