אצל סרן יהודה מיטלמן (מפקד קורס מפקדי-כיתות נח”ל, מחזור י”ד)

  בסוף תקופת הטירונות במחנה 80, כל גרעין הפריש – כנהוג אז –  עשרה אחוזים מבניו ומבנותיו לקורסי מכי”ם. הקורס של הבנים התנהל במחנה בית דאראס, הסמוך לבאר טוביה. כך היה, כמובן, גם בגרעין “החוצבים“, ובראשית הקיץ של שנת 1956 מצאתי את עצמי שם. היות ומאז חלפו כך וכך שנים ביעף – חשבתי לנכון להעלות על הכתב את עיקרי התורה שלמדתי בקורס, בהנחה שאני לא מגלה סודות צבאיים אחרי תקופה ארוכה כל-כך – ותודה לתכונתי המשונה לשמור כל מסמך. אם אכן “ספגנו” את החומר המובא להלן – הרי שהפכנו ללוחמים מעולים… (רשימת מערכי השעורים המוגשת כאן אינה מסודרת בסדר הכרונולוגי שהועברה בקורס).

    = התקפה יזומה.

    = התקפה יזומה עם הפרעה.

    = התקפה יזומה עם פינוי נפגעים.

    = נוהל עלייה למוצב – יום ולילה.

    = שעורי כידון.

    = שדאות הפרט: אומדן מרחקים, תנועות בהסתר, תצפיות, זכירת דרך, שמירת כיוון יום ולילה, היתקלות ועמדות בהיתקלות-פתע, בחירת עמדות, מחסות מאש, חפירת תעלות-קשר, אותות שדה, תפיסת עמדות-אש, תנועה מאובטחת, חנייה ושהייה, תנועה באש, הסתערות כיתה, כיתה בהגנה, כיתה בהתקפה, גישוש יום ולילה, הכיתה בנסיגה.

    = מארב; טיהור בית; המכוון הנכון; ירייה ממחסות; פירוק והרכבת נשק; מצבי ירי; הכרת העוזי, האף-אן, הסטן, הררנ”ט, הבזוקה (=מרנ”ט); ירי נגד מטוסים מכלי-נשק שונים.

    = אימון המדריך: “אמנות מסירת חומר לא-ידוע לאדם שאינו יודע”; בניית מערך שעור; עזרי אימון; אירגון תרגולים; בניית יומן תצפית.

    = בניית תרגיל טקטי; כתיבת פקודת מבצע לכיתה; טופוגרפיה בסיסית, מפה טופוגרפית ושימושיה, אזימוטים וקואורדינטות, מצפן, חיתוכים, פרספקטיבות.

    = אמצעי-קשר, מכשירי-קשר, תחנות-קשר, קשר פונטי, קשר קווי, טלפון שדה, תקנים לחימוש, פקודות בקרב, בקרת אש.

    = עזרה ראשונה.

    והערה חשובה לגבי איכות הקורס: קורס המכי”ם של הנח”ל נחשב בצה”ל כקורס ערכי ביותר; עד-כדי-כך, שנשלחו אליו חיילים גם מחילות אחרים! במחלקתי, למשל, היו גם שני לוחמים שהגיעו מהשייטת של חיל הים (וזה היה מצחיק אותנו כאשר במסדרים החגיגיים, כשכולם היו מופיעים  בחאקי במדי א’, הם הופיעו במדיהם – הצחורים כשלג…).

                                      ***

   על כל החומר הלימודי הנזכר לעיל ששיננו בשטח ובכל קצוות הארץ, נוספו פעילויות שכלל לא הזכרתי: מסדרים לאין-ספור, שמירות, ריצות-בוקר, ריצות אחה”צ ושעורי ספורט, הרצאות וימי-עיון (כולל שבוע מרוכז), תורנויות שונות ומשונות וגם – חופשה אחת (אחת!) במהלך הקורס (*). כל הטובין הללו הוענקו לנו בידי סגל קצינים ומדריכים מסורים שמאוד הערכנו והוקרנו. העניין הוא, שהכל קרה במהלך קורס מקוצץ: פחות מארבעה חודשים במקום חמישה – להזכירכם, כי הקורס נקטע בעודו באיבו; חציו האחד נשלח לאימוני נחיתה (מהים) וחציו השני (ובו אני) – לאימוני צניחה – כהכנה ל”מבצע קדש”, הוא מבצע סיני, שלקראתו סופחנו לחטיבת הצנחנים. גם שני קורסים קצרצרים אלה נקטעו וכולנו נשלחנו יחדיו, על גבי זחל”מים, לעבור את הגבול בדרך למיתלה. בחזרה כבר לא חזרו כולם, ולמעשה קורס מכי”ם נח”ל, מחזור י”ד – תם (ולא נשלם).

                             

         ***

    אחרי שנוכחתם לכמות האדירה של ידע ותרגולים שספגנו בקורס המכי”ם המקוצץ – עלי לציין בצער רב, כי לגבי אוכלוסייה אחת, באמת מיוחדת, לא למדנו מאום בקורס והיה עלינו “להמציא את הגלגל מחדש”: הגענו למחנה 80, צור מחצבתנו, ופגשנו לראשונה את הטירונים שלנו לעתיד – גרעין “מעפילים”, גרעין של נוער דתי שאמור היה להשלים את קיבוץ סעד. ההסתגלות של המדריכים אל חניכיהם הדתיים – וההיפך, היתה איטית, לעתים מכאיבה, אך בטוחה ולוותה בוויתורים הדדיים. לפני כארבע שנים הוזמנתי לקיבוץ סעד, שם חגגנו – בין השאר – מלאת כך וכך שנים להקמת הגרעין; כאחד מאורחי הכבוד די התרגשתי, ושמחתי שעדיין זוכרים אותי בסעד לטובה.

    בנוסף לכמות האדירה של הידע והתרגולים, קורס המכי”ם גם העצים אצלי מאוד תכונה אישית הטבועה בי, ושעזרה לי מאוד בחיי בצבא: אם אחליט, לפני השינה, להתעורר בשעה מסוימת – אין-אפס; זה קורה בדיוק על הדקה – ללא קשר למידת עייפותי. תכונה זאת (שעדיין מקננת בי, אך נחלשת ברבות השנים…) עזרה לי, למשל, לבדוק בלילות בהפתעה את יעילותם של הטירונים שלי, תורני השמירה…

    (*) קיבלנו גם “אפטר” (ערב חופשי) אחד. אבא של יאיר בא מחדרה במשאית שלו (!), לקח אותנו לחדרה וגם החזיר אותנו בחצות במשאית  לבית דאראס. אפילו הספקתי לפגוש את ניצה.

    עוד (הרבה!) על מחזור י”ד – באתר “הצנחנים”.

דן גזית. 01.06.2022